* / נועה לקס

* / נועה לקס

תְּהוֹם נִפְעֲרָה בֵּינֵינוּ, הִסְבַּרְתָּ.
נִפְלָא! שָׁם זוֹרְמִים הַמַּיִם הַטְּהוֹרִים בְּיוֹתֵר.

***

בַּלַּיְלָה אָמַרְתִּי שֶׁהַיָּרֵחַ כְּמוֹ חִיּוּךְ שֶׁל חָתוּל צֵ’שַׁיְרִי
וְאַתָּה הוֹצֵאתָ אַפְּלִיקַצְיָה שֶׁמְּזַהָה כָּל כּוֹכָב.

***

עַל הַגֶּשֶׁר שָׁכַב מְקַבֵּץ
עֵינָיו בַּכּוֹכָבִים

בְּקַרְקָעִית תִּיקִי חִפַּשְׂתִּי כֶּסֶף קָטָן
בְּקַרְקָעִית הַנַּחַל נָצְצוּ מַנְעוּלֵי אוֹהֲבִים.

ניקוד: יאיר בן־חור

שירהּ של נועה לקס הוא שיר פרֵדה. הקשר נפרם לאחר שהאהוב הצהיר על התהום שנפערה, והדוברת מצהירה באירוניה – “נפלא! בתהום זורמים המים הטהורים ביותר”. השורה הסוגרת נוגעת ללב, מטפורת מנעולי האוהבים לשעבר, שנחים על קרקעית הנחל.

13 תגובות “* / נועה לקס

  1. זאב פלדינגר

    איזה שיר מיוחד ויפה. מאוד אהבתי. קראתי ארבע פעמים… אהבתי את הדברים החוזרים או הקשורים כל פעם ומקשרים את כל חלקי השיר. למשל התהום בהתחלה, הגשר באצצע, והנחל בסוף. או הירח, אחר כך אפליקציה שמזהה כל כוכב ואחר כך המקבץ שעיניו בכוכבים, או מקבץ וכסף קטן. הדברים האלה באים לומר בצורה מטפורית, לא סיפור ספציפי, אלא תחושות ומה שקרה מבחינת ההרגשה. לדעתי שירים כאלה ממש מראים עד כמה שירה יכולה להיות אמנות

  2. דוד אדלר

    בין אם מדובר בשיר אחד אורגני או בשלוש תמונות, ואריאציות או פרגמנטים על נושא אחד, התוצאה מבחינה פואטית (בכל מקרה – כי כל אופציה היא לגיטימית במקרה זה) יפה, אינטליגנטית, אלגנטית ורגישה מאוד .

  3. רוחה שפירא

    השיר נפלא. מכיל תנועה ומשוב בין העין, המחשבה, הרגש והמילה.
    המים, התהום, השמים, הירח והכוכבים זורמים ומאותתים בשיר אם ב”אַפְּלִיקַצְיָה שֶׁמְּזַהָה כָּל כּוֹכָב.” או “כְּמוֹ חִיּוּךְ שֶׁל חָתוּל צֵ’שַׁיְרִי”.
    לדעתי מקבצי הכוכבים *** המפרידים בין השיר-בית הראשון לשני, ובין השני לשלישי מיותרים. השיר מדבר את עצמו גם ברווחים, ללא כותרת.

  4. תמרה אור סלילת

    שיר מקסים ונוגע ללב. התהום הנפערת בין האוהבים מוחשית ביותר בצורת ההבנה שלהם את העולם.

  5. לאה

    כמה יפה. העולמות של מטה (הכסף הקטן, המקבץ) קורצים לעולמות של מעלה (הכוכבים, הירח) והכל
    יחד משתלב יפה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *