ללא מסגרת / זיוה גל
ללא מסגרת / זיוה גל
אֶת צִיוּר הַנּוֹף טָבַלְתִּי בְּתוֹך הַטֶּבַע
וְאָסַף הוּא אֵלָיו עָלִים לְלֹא סֵדֶר
וְקַוִּים בְּיָרֹק
וְקוֹץ,
מִבַּעַד עֲדָשָׁה.
כְּמוֹ שַׁעֲוָה שֶׁנוֹזֶלֶת
כְּשֶׁאֲנִי מָטַה אֶת הַנֵּר
וְהִיא מִתְפַּשֶּׁטֶת
וְנִצְמֶדֶת לִגְבוּלוֹת צָמִיד-נָחָשׁ
עַל פֶּרֶק כַּף הַיָּד.
הנוף של זיוה גל אינו פסטורלי. הוא מספח לתוכו מכל הבא ליד, אלמנטים שונים ללא סדר. נדמה שהציור פורץ את המסגרת בניגוד לרצונה של היוצרת. מעניין שדווקא הנחש ממושמע ומתאים את עצמו ל"פרק כף היד".
17 תגובות
יובל
שיר מעניין. מכאיב. הבית הראשון פסטורלי יחסית, השני סרט אימה. יש בשיר ייאוש, כי אם גם הטבע
הוא שעווה בוערת, אז מה יעשה האדם.
הערות קטנות: שורה ראשונה – טבלתי בתוך הטבע – הבתוך די מיותר, טבלתי בטבע מספיק.
יש דיסוננס בין ציור הנוף לעדשה (מצלמה?) בבית הראשון. עדיף לדבוק בראשון.
אילת רבקה
שיר יפה, פרטים מעוררים אימה ורגש
זיוה גל
עבורי השיר הזה שיר התבוננות בטבע מבעד צילום, בציור האירועים כפשוטם
ובנחיצות של קיום מחוץ למסגרת. לא אימה ולא נעליים:) –
אין שום אסמכתא (יש? היכן יש?) בשיר שהאירועים מתרחשים
"מחוץ לרצונה" של הדוברת.
מפליא שכך ראתה המערכת , והסחף אחריה ( מישהו כותב משהו
וכולם אחריו. אין חשיבה עצמית. זו המחשה להשגתי, של בתוך המסגרת).
דרך אגב יש גם ציירים שהציור שלהם פורץ מחוץ למסגרת, כך גם אנשים .
יש כאן דימוי חופשי (מתוך התבוננות) זה לא הטבע שבוער היכן הכאב? היכן הפחד?
אולי המחאה קיימת.
תודה מקרב לב לכול.
לאה צבי
שיר מיוחד עם הסתכלות וראיה מיוחדים. אוהבת את השנינות והכתיבה של הדוברת. תודה
איתן
כקורא מצאתי שיר שדיבר אלי , שיר התבוננות בטבע .
זיוה גל
תודה רבה איתן שמחתי שדיבר אליך.
[מבחינתי, ציור נוף שטובל בתוך טבע כלומר בתוך נוף אמיתי , בתוך צילום.]
אילת רבקה רב תודות
יובל, יו לאן לקחת את השיר:) אך תודה שלקחת אותו .
את השורה האחרונה שלך לא הבנתי.
תודה רבה לבית החם של ליריקה,
בהערכה זיוה
מירי
אני אוהבת את השיר הזה והוא עורר בי עניין. אני שומעת את ההנגדה שבטבע שבעיני קשור לדחף (של האדם). מצד אחד, "אסף הוא אליו עלים ללא סדר"- אני שומעת דו משמעות במילה עלים-אלים בצליל. "וקוים בירוק"- כמו האור הירוק, היתר, הרשאה. ומצד שני, הוא הגבולות "צמיד נחש"- כמו אזיק על היד, מגביל.
זיוה גל
תודה רבה לאה צבי
חילקת לי מחמאות שאינני יודעת אם אני ראויה להן
את כנראה התכוונת ל-"משוררת" (מי שכותבת את השיר והיא מחוץ לשיר)
ולא
"לדוברת" (שהיא חלק מן המציאות השירית כלומר בפנים השיר, ומעוצבת
על ידי המשוררת כדמות בדיונית, ולא במציאות האמיתית.)
מירי,
קריאת השיר שלך הסמלית, מרתקת.
לא חשבתי על זה כך. למדתי משהו חדש וקראתי בעניין רב. תודה רבה
דוד אדלר
השיר כתוב יפה ויש בו שתי תמונות. הקשר בין שתי התמונות (שבעיקרון לגיטימי שיהיה עקיף ואסוציאטיבי) אינו מובן לי כלל.
זיוה גל
תודה תודה
לא כל כך אוהבת להסביר טכנית, במיוחד כשכבר הסברתי אבל אנסה
הצילום של הנוף בחוץ
"נוזל" מסביב לציור – בתוך הצילום, כלומר הציור טובל בו
מחוץ למסגרת הציור
כמו שעווה שנוזלת כשאתה מדליק את הנר.
זה הקשר עבורי.
כלומר, הקשר הוא דימוי. X כמו Y
זיוה גל
יש לי שאלה אם הוא לא מבין למה הוא בא
לכתוב שהוא לא מבין? מוזר מאוד.
כדי לשים שם תואר לשיר שכתבתי?
המתחככים בע"מ האחד בשני כדי להפיק רווח – הוא הדגם להם.
הדגם הזה הוא אחד הסיבות
שזה השיר האחרון שאני מפרסמת., ובא לי להקיא מהרשע.
אפשר למחוק את כל ההסבר שלי בתגובה הקודמת לדגם,
מחוץ להסבר על מהו דימוי = X כמו Y
איתן
זיווה, לצערי, בתגובתך היה טעם לפגם.
כתבת שיר יפה, וחבל שעלית על שרטון של תגובה לא ראויה.
זיוה גל
אהלן איתן.
אני לא מתחבאת תחת זהות כוזבת כשאני כותבת את דעתי.
ומי אתה שתאמר לי מה לא ראוי ומה ראוי?
מי שיפגע בי בכוונה יקבל תשובה ראויה.
זיוה גל
ואין שיר יפה
יש שיר נחמד (במילים אחרות עלוב)
ויש שיר טוב או לא טוב.
אז אל תצחצח בלשונך, בבקשה.
זיוה גל
ומי דיבר אליך בכלל? אתה המלאך גבריאל? או אולי המלאך מיכאל?
זיוה גל
הפכת את זה כבר לשיטה?
במקרה ראיתי, הנה הציטוט שלך:
"ומילה אחת למגיבה, שהמילה אירופה הפריעה לה. הצטערתי לקרוא את תגובתך"
והתשובה שלי:
מצטערת עוד יותר לנוכח טיפשותך ולנוכח החנופה המדברת מגרונך כמו שועל.
ליובל יש פה לענות לי מה אתה מתערב?
המשך יום נפלא
זיוה גל
אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ.
’אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ נִרְאִים‘
שׁוֹלֵחַ יַד אֲרֻכָּהּ תַּחַת הַשְּׂמִיכָה,
מְלַטֵּף בְּעֶרְגָּה כָּל תָּא בָּאֵיבָר הֲכִי גָּדוֹל
בְּגוּפֵנוּ.
’אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ נִרְאִים‘ מַשְׁלִיךְ
בִּפְנֵי אֲחֵרִים תְּשׁוּקָה לְעוֹר חָלָק,
סְלִידָה מִפְּנֵי סִימָן מְפוּסְפָּס
עַל מִצְחֵנוּ.
’אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ נִרְאִים‘
צוֹבֵעַ חֲשָׁקִים מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה,
מַסְתִּיר כְּתַב בְּרַיְל מִפְּנֵי הָעִוְּרִים
וּמִפָּנֵינוּ.
זיוה גל, 11/11/15