בעין הסערה / עודד פלד
בעין הסערה / עודד פלד
בְּעֵין הַסְּעָרָה אִישׁ לְבֶן-שֵׂעָר
לְמַרְגְּלוֹת אֶרֶז יוֹשֵׁב
זְקָנוֹ הַצָּחוֹר נוֹסֵעַ בָּרוּחַ
ניקוד: יאיר בן־חור
שירו של פלד, מעין הייקו, מזכיר את דמותו של אליהו הנביא שעלה בסערה השמיימה, בחטף. אחריתו של האיש לבן השיער אינה ידועה כפי שאין הקורא יודע מדוע הוא נקלע לעין הסערה, ואולי משום כך נקודת הזמן המוצגת בשיר מצמררת.
8 תגובות
דודו פלמה
אני דווקא חווה את השיר כשיר המשרה את השקט והשלווה של עין הסערה, שהיא כידוע מקום מאוד שקט בלב הסערה.
מיכל
מפתיע, מסקרן, כמו סרט שנחתך באמצע
אוולין כץ
יפה מעניין.
"זְקָנוֹ הַצָּחוֹר נוֹסֵעַ בָּרוּחַ" מבקש להפיץ את הבינה החוכמה לכל
עודד ניב (נימקובסקי)
שיר כלבבי. דוגמה ומופת: איך ניתן לומר כל-כך הרבה בכל-כך מעט.
דוד אדלר
שיר-תמונה מתומצת ויפה. אולי זה אליהו המוכר (שבא לבקר לכבוד פסח?!) ואולי זו דמות שהמשורר מכיר אפילו יותר מקרוב?!
ענת קוריאל
היי דודו, תגובתך המעניינת לקחה אותי לכיוון אחר לגמרי, אם כי תמונת "הזקן הנוסע ברוח"
לא כל כך מסתדרת לי עם שקט ושלווה. או שאולי החג עוכר את שלוותי (:
נילי אמיר-סגל
אכן ניתן לסקרן עד מאוד את הקורא עם כה מעט מלים שמזכירות את שיריי ההייקו היפניים.
ה"זקן הנוסע ברוח" מוביל אותי לאתו זקן שייעלם עם לובן זקנו ברוח…
תנועה חזקה עם מעט מלים.
תודה.
זיוה גל
ואולי
אלה כל הפרשנויות? ולא אחת מהן?
ואולי הוא הערך של כתיבה
הדיוק שבה
שלוקח למשמעויות רבות.
ואולי הנסיעה היא פנימית.
ואולי הסערה היא פנימית
האיש יושב. הסביבה / הדמיון – מעופפת / מעופף סביבו
הוא כאילו פסיבי
אך הארז גבוה
הסערה מציפה את הדמות ה-מעין פסיבית מעין שלווה
והזקן נוסע ברוח (הוא לא)
יפה המשחק של גון התמונה הלבן
הזקן הצחור
איש לבן שיער
לוקח אותי כרגע גם לשירי סוף הדרך של ל. גולדברג
השיר השלישי.
כמה קטן ככה חכם השיר ופילוסופי.
תודה