מכתב מדוד אדלר לרגל האירוע במלאת שלוש שנים ל"ליריקה"
מכתב מדוד אדלר לרגל האירוע במלאת שלוש שנים ל"ליריקה"
התכנסות זו היא במלאת שלוש שנים ל"ליריקה" בעריכת ענת ורונית, שצץ בהשראת "כאוס" שערך שי אריה מזרחי ז"ל ולזכרו. גם ב"ליריקה" כמו ב"כאוס" השירים מלווים באבחנות קצרות, מדויקות, עדינות וחכמות. אך חשובה מכך לא פחות, לעניות דעתי, היא ההתמדה של העורכות: שני שירים בשבוע במשך שלוש שנים. אין זה דבר מובן מאליו. כלל לא וזו אכן סיבה טובה להתכנסות זו.
ברשותכם, כמה מילות ביניים על שי: יש דרכים רבות לסכם את פועלו של אדם. מביניהן יש שתיים הבולטות במיוחד: הראשונה, השכיחה יותר, היא לספר את עלילותיו ולמנות את מכלול תכונות אופיו והישגיו והשנייה היא להתרכז אך ורק בתכונה אחת שמבדילה אותו ומאפיינת אותו יותר מכל. כמובן – אם יש כזו.
אצל שי, הייתה כזו ועוד איך. "דברי אמת נכרים" – ודבקותו באמירת דברים לאמיתם ללא כחל וללא סרק, ללא זיוף הקל שבקלים – הייתה תכונה ברורה ומובדלת, אפילו קיצונית. מדי? – אולי. היא בלטה, במיוחד על הרקע הכיתתי-אינטרסנטי, הידוע כ"כ, שאין טעם להכביר עליו מילים, ב"ביצת השירה" המקומית. ניכר היה שהוא איש של אמת ולא של חישובי תועלת. כזה היה גם בשירתו וגם בשירתם של אחרים שבחר לפרסם – ועל כך הערכתי אותו מאוד.
יש אמרת חז"ל שאני אוהב שאומרת "כל העוסק בתורתו מבפנים, תורתו מכרזת עליו מבחוץ". אך אנו יודעים שבמציאות ימינו זה אידיאל, שרחוק מאוד מהגשמה. שי עסק בשירה מבפנים ו"ליריקה" בדרכה, מכריזה עליה, אמנם בעקיפין, פעמיים בשבוע, מבחוץ.
כמה מילים נוספות על ליריקה לסיום:
אני בטוח שאין זה קל להתמיד כך ללא לאות וללא דילוגים. אמנם "ליריקה" בדרכה המאופקת, המכובדת והמכבדת אינה מערבת את הקורא בקשייה, אם ישנם, ואני סמוך ובטוח שהיו לא מעטים כאלה, במצוקי העיתים, ועל ציר הזמן הארוך של שלוש שנים. "ליריקה" באצילותה אינה מתלוננת מחד ואין לה צורך לשמחתנו להתנצל על איחור או דילוג מאידך. אני מאחל ל"ליריקה" להמשיך בדרכה זו, המתמידה, העקשנית, עוד שנים רבות.
אני מייחל שהיא תהיה במה שוקקת עוד יותר שתציג שירה טובה שתזכה למשוב כן והוגן. משוררים אוהבים להציג את פרי-עטם ולכן אני חושש פחות מהידלדלות המרכולת. חשוב לא פחות ש"ליריקה" תכיל תגובות כנות ומשובים ענייניים מקשת רחבה יותר של משוררים, שיתפנו לרגע משירתם שלהם ומקידומה, או של קוראים שאינם משוררים, אם ישנם כאלה.
רק טוב ביום חגכם.
דוד אדלר
14 תגובות
דוד אדלר
תודה ענת ורונית. מקווה שהיה ערב מוצלח. אתן ראויות להוקרה הזו. בלי ספק.
יעקב פלדמן
דוד שלום, כתבת דברים מן הלב שיש בהם חכמה וכנות.
גם אני מייחל לכך שליריקה תמשיך לשלוח למייל שלי שירה טובה, פסק זמן מעשיר.
עלו והצליחו
ענת קוריאל
תודה רבה דוד על המילים הטובות.
אתמול היה יפה ונעים, מעניין ומשמח.
המשך יבוא (:
נילי אמיר-סגל
לצערי הרב לא יכולתי להגיע למפגש שהיה אתמול בערב.
מקווה שהיה מעניין ואפילו מרגש.
אשמח אם יהיו עוד מפגשים כאלה אולי אחת לכמה חודשים.
אני שמחתי מאוד להשתתף באתר בכתיבתי שלי וכן שמחה תמיד לקרוא ולהגיב לשירת אחרים.
בתודה ובברכה מקרב לב
נילי אמיר סגל
רחל בכר
ענת ורונית, תודה לכן על ההתמדה והפרגון, על ההזדמנות והתרומה..
לצערי נבצר ממני להגיע לערב החגיגי במלאת שלושת השנים לאתר, אני בטוחה שהיה ערב מעשיר ומהנה.
מקווה שתהיינה פעמים נוספות.
לך דוד כל הכבוד על המילים החמות.
רונית ליברמנש ורדי
תודה רבה, דוד. מסכימה באשר להרחבת המנעד והמגוון.
הערב היה מוצלח.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
אני חושבת שדוד אדלר כתב את כל מה שהרגשתי וחשבתי, אתן תורמות לתרבות ולשירה , אתמול זכיתי להכיר , ללחוץ יד ולחבק, אני חייבת לציין את הצניעות והרגישות היה ערב מחבק, נעים ומחמם. רוצה לומר תודה גדולה לכן.
תודה מכל הלב !
לאה
אורנה ריבלין
רב תודות לך,דוד אדלר אודות רשימתך החכמה,המדוייקת והזוכרת .
תודה רבה לכן, רונית ליברמנש וענת קוריאל אודות עשייתכן המקצועית . אודות ההתמדה, היושרה וההגינות .
איחולי לכל הטוב באישי וב"ליריקה" גם יחד.
מי יתן ונתראה רק בשמחות .
ערב נעים ומבשר טוב,
אורנה ריבלין.
דוד אדלר
תודה לכם/ן יעקב, ענת, נילי, רחל, רונית, לאה ואורנה על תגובותיכם החמות לדברים אך גם לערב שהתודות עבורו מגיעות לענת ורונית הכה יקרות.
מוטי שם טוב
אני זוכר את שי אריה מזרחי מפעם לפעם,דמותו עולה באופן ספונטני בתודעתי בכל מיני נסיבות.אפשר לחשוב שזה עניין מפליא בהתחשב בעובדה, שמעולם לא פגשתי את הבן אדם,אבל האמת הפשוטה היא שאין כאן כל עניין מפליא. לפני שנים,לאחר כל מה שקרה,הכנסתי את עצמי "לתוך נעליו" כתרגיל מנטלי של חמלה ומאז הוא נמצא שם בתודעתי,עדיין חי,יחד עם עוד כמה אנשים,חלקם קרובים אלי מאוד,שכבר עזבו את העולם הזה לפני עשרות שנים.אומרים,שכל עוד זוכרים אדם הוא חי ואני מאמין שכך הוא בהחלט הדבר.
בכל הנוגע לשירה בבלוג שעליו כתבת,וודאי יש קוראי שירה שאינם משוררים,אני אחד מהם.ושי אריה מזרחי זכה,שאני זוכר משיריו הרבה יותר קטעים מאשר כל משורר אחר בשירה הישראלית העדכנית.שירים,דרך אגב,הם לא מצבות,אלא חלקים של הנפש שעברו טרנספורמציה "למילים",חלק ממבני העומק של האדם,שמקבלים משמעות באמצעות המיינד של אדם אחר ומבני העומק שלו.כיוון שכך,אלו תמיד חומרים חיים ומשהו מנפשו של האדם שכתב אותם ממשיך לחיות בהם כאשר הם נקראים בידי אדם אחר.כמות אדירה של אנרגיה נפשית מושקעת בכתיבה של שיר אחד,לעיתים אפילו חיים שלמים משוקעים בכמה שורות.אני תמיד לוקח את זה בחשבון ולכן שירה זוכה אצלי תמיד לכזה כבוד מלכים.בכל מקרה,אני רואה בקריאת שירה כלי להתפתחות,אבל בארסנל שלי יש גם לא מעט כלים אחרים.
דוד אדלר
תודה לך מוטי על תגובתך הכה אישית, מיוחדת, שונה, מפתיעה, מלומדת ואפילו חריגה בנוף התגובות מסביב.
עזרא לוי - צלם פואטי
היי דוד.
כמי שהכיר את שי אריה מזרחי ז"ל מקרוב, מדודים ומדויקים דבריך שנכתבו ברגישות רבה.
קיוויתי שנתראה במוצ"ש האחרון, ביומלדת 3 לאתר "ליריקה". רק שתדע שהחמצת חיבוק 🙂
מקווה שראית את הסקירה שלי + תמונות מהאירוע, שהעליתי בפייסבוק.
עזרא.
דוד אדלר
תודה עזרא. המארגנות ידעו שלא אגיע כבר כשעלה בדעתן ליזום את האירוע. תן לי שבועיים לחשוב אם הייתי משנה החלטתי לו היו מודיעות לי שצפוי ממך חיבוק…..
במידה מסוימת, אני מבין, שהייתי שם, כי הקריאו את דבריי.
כפי שכבר כתבתי, עזרא, שירותך לשירה ויותר מכך לעצלנים כמוני שנעדרים מאירועי שירה, כמעט כעיקרון , אבל עדיין רוצים לחוש את הדופק, הוא רב. כבר שיבחתי את דרכך הרהוטה, הנקיה והאוהדת, אך מאופקת, לתיאור האירועים. רק טוב
עזרא לוי - צלם פואטי
תודה-תודה דוד..זה מעודד. עוד נתראה..