שירה

שלהי אביב / חמוטל אראל

שלהי אביב / חמוטל אראל

גִּבְעַת מִגְדַּל הַמַּיִם בָּעֲרָה צָהֹב
פַּרְפַּר לָבָן חָלַף מֵעַל רָאשֵׁינוּ.
פָּרַשְׂנוּ יָדַיִם אַחֲרָיו. הוּא
נָחַת בִּמְרוֹם בִּרְכַּת הַמַּיִם.
עַל גִּבְעוֹל חַרְצִית אָרֹךְ שָׁזַרְנוּ
גִּבְעוֹלֵי חַרְצִית קְצָרִים, כְּלִילֵי אָבִיב.
נְסִיכוֹת אוֹחֲזוֹת בְּשׁוּלֵי מִכְנָסֵינוּ.
גַּם לְךָ הֵבֵאנוּ זֵר.
אֶת קֻפְסַת הַצֶּבַע שֶׁחִכִּיתָ לָהּ, אַבָּא,
שָׁכַחְנוּ בְּיַם הַחַרְצִיּוֹת.
פָּנֶיךָ הֶאֱדִימוּ. צְלִיפוֹת הַחֲגוֹרָה
חָתְכוּ אֶת הָאֲוִיר הַיְשֵׁר אֶל יַשְׁבָנֵנוּ.

"סָבְתָא! פַּרְפַּר" קוֹרֵאת לִי לוּנָה
לְבִנְיַן הַכְּרוּב אֲנִי אוֹמֶרֶת,
עוּפִי לוּנִי אַחֲרָיו, הוּא חַי
רַק יוֹם אֶחָד. אֲנִי אֶשְׁזֹר לָךְ כֶּתֶר.

בְּגַבִּי צוֹלֶפֶת רוּחַ, שׁוֹרְקוֹת מַכּוֹת.
לוּנָה פּוֹרֶשֶׂת יָדַיִם אֶל רֹאשׁ מִגְדַּל הַמַּיִם.

ניקוד: יאיר בן־חור

שני טיולים נשזרים בשיר זה: הטיול עם הנכדה, המשמח והמואר, לעומת טיול הילדות המר והאפל שבו "צליפות החגורה חתכו את האוויר". הקורא היוצא לשני הטיולים זוכר את הצליפות ונאחז ביופי.

6 תגובות

השאר תגובה