נוסעת מתמידה / מאיר גן־אור
נוסעת מתמידה / מאיר גן־אור
נוסעת מתמידה
מֵאָז שֶׁהוֹרַיִךְ אֵינָם אַתְּ נוֹסַעַת אֲלֵיהֶם תָּדִיר.
הַגַּעְגּוּעַ שֶׁלָּךְ, כְּלִי רֶכֶב מְטֹרָף, הוּא לִי
אִיּוּם כָּבֵד מִנְּשֹׂא.
אוֹתִי, הַחַי בְּצִלֵּךְ, אַתְּ מְאַיֶּמֶת לִדְרֹס
בְּדַרְכֵּךְ אֶל הָאַיִן.
ניקוד: יאיר בן־חור
שיר קצר וחזק על בדידות, געגועים ומחירם.
4 תגובות
שמעון אביאור
שיר קטן עם כוח, תודה
אוולין כץ
שיר חזק קצר ומעולה
לעתים יש לגעגוע מחיר כבד מאד לקרובי המשפחה, והם נותרים בצל בתוך בדידותם הכפויה.
מוטי
געגוע הוא רגש,סוג של תשוקה הבוערת באדם לאובייקט הנתפס כחיצוני לו ואשר אינו נמצא עוד בהישג יד,לפעמים באופן זמני ולעיתים לצמיתות.כגודל ההיצמדות לאובייקט,כגודל המשמעות שיוחסה לאובייקט,כך מידת הגעגוע ביחס ישר.אנשים המיחדים משמעות גדולה לילדותם או לאירועים בילדותם או לדמויות מלוות בילדותם,מלאי געגוע לאותם דברים,סוג של געגוע שמלווה אותם לעיתים חיים שלמים,בייחוד כאשר כמבוגרים הם חשים לא פעם שאיבדו משהו טהור ותם,משהו חד פעמי שלא יחזור עוד לעולם.תחושה עמוקה של החמצה גם על דברים שלא נעשו והיו אמורים להיעשות כם כלפיהם וגם כלפי אחרים.אהבה מבוזבזת אולי.התחושה הזאת מלבה אף יותר את רגש הגעגוע,כי געגוע אינה מדורה שמחזיקה מעמד לנצח ללא עזרה.מישהו חייב ללבות את הגעגוע וזה נראה די יפה במילה עצמה בעברית,החזרה על האותיות גע פעמים עם אות אהוי אחת באמצע לצורך הדגשה.כך זה נראה לי לפחות,כאילו יש ניסיון להאריך את הרגש,ממש כמו באנגלית longing ,שבו הוספת ה-ing הופכת את התהליך לנמשך,משהו שמתארך,שמאריכים אותו לאורך זמן.הגעגוע יכול להפוך לרמץ חלש,אבל בצמתים מסוימים בחיים הוא עשוי להתלהט מחדש ולהתחיל לבעור בחוזקה .זה קורה לאנשים כל הזמן,הם פתאום מתמלאים ברגש חזק ועמוק של נוסטלגיה גם לדברים שהם בעצמם סברו כי שכחו.
אצל אנשים מסוימים,תלושים במידה רבה מהמציאות,געגוע עלול ללבוש צורה אובססיבית,היצמדות גדולה מדי לדברים שכבר אינם קיימים על חשבון הדבר החי,הדבר הקיים.נדמה לי שעל זה מדבר השיר.הדמות המתגעגעת מטילה צל גדול מאוד על סביבותיה,בין היתר על האדם האוהב אותה,הרוצה לסייע,לעזור,אבל מרגיש שיש סכנה גדולה המרחפת מעליו להישאב אל תוך אותו חור שחור,אותו אין,שבעלת הגעגוע למעשה יוצרת בחייהם המשותפים יחד.
מה פשר הקשר הזה העמוק של הדמות להוריה?מה חסר לדמות בחייה עכשיו,שהגעגוע הזה מתפרץ בצורה הזאת,כמעט מתפוצץ,מדוע הטירוף המרומז משתלט על הדמות?מה שבטוח הוא,שהאדם האהוב בשיר(והאוהב)מרגיש שהוא חסר כוח או יכולת לעמוד מול הבערה הזאת,שהוא אינו יכול להושיע ושהוא עצמו נמצא בסכנה גדולה כאמור.יש בשיר גם תחושה ייאוש של אותו אדם אוהב על כך שאהבתו אינה מספקת על מנת למשוך את אהובתו חזרה לעולם החיים וכי היא נשמטת ממש מידיו אל תוך אותו בור שחור של געגוע ההופך במידה גדולה למרה שחורה ואולי אפילו אובדנית.
שיר קטן ויפה,שיש בו לא מעט דברים מרומזים,אבל לא נחקור אותם יתר על המידה מעבר למה שכבר נאמר ונרשם:)
תמרה אור סלילת
אהבתי מאד מה שמוטי כתב. שיר יפה וחזק.