הכרתי אשה / יעל גלוברמן

הִכַּרְתִּי אִשָּׁה שֶׁהִמְשִׁיכָה לִחְיוֹת
שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁהַזְּמַן נֶעֱצַר.
אַף אֶחָד לֹא הִרְגִּישׁ בַּהֶבְדֵּל, מִלְבַדָהּ.
הַעוֹלָם הִמְשִׁיךְ לְהִתְמַתֵחַ כֹּל בֹּקֶר,
לִשְׁלֹחַ קַרְנֵי אוֹר וְרֵיחוֹת וְיָדַיִם
אֲבָל לֹא אֵלֶיהָ, לֹא בִּגְלַלָהּ.
הַצְּלִילִים שֶׁהִגִּיעוּ מִבַּעַד לַחַלּוֹן
רִשְׁרשׁוּ כְּמוֹ מִכְתָּבִים פְּתוּחִים שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר
וְצָנְחוּ סְבִיב לִבָּהּ בַּעֲרֵמָה מִתְגַּבֶּרֶת
שֶׁרַק הִיא רָאֲתָה אוֹ שָׁמְעָה,
וִיְדֵי הַגְּבָרִים הִמְשִׁיכוּ לִנְדוֹד
אֶל שׁדֵיהֶן הַוְּרֻדִּים שֶׁל נָשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ בַּחֶדֶר.

לְאַט, דְּבָרִים שֶׁמִּמוּל נִתְכַּסּוּ בְּדֹק עֲרָפֶל
כְּאִלּוּ זְגוּגִית צוֹמַחַת בֵּינָהּ לְבֵין מָה שֶׁהִיא רוֹאָה.
חֹשֶׁךְ רָטֹב ועָצוּב נִצְמַד אֵלֶיהָ בְּסוּג של בֶּהָלָה.
מָה שֶׁהָיָה בְּתוֹכָהּ נַעֲשָׂה קַל וְכָּבֵד כְּאֶחָד, לֹא יָקָר לָהּ
כְּמוֹ מַטְבֵּעוֹת שֶׁהָפְכוּ לְפֶחָם
אַחֲרֵי שֶׁאֵיזֶה לַחַשׁ, שֶׁבִּכְלָל לֹא יָדְעָה
שֶׁהִקְסִים אֶת יָמֵיהּ, פָּג.
הִיא הִמְשִׁיכָה לַגֶּשֶׁת לַחַלּוֹן
וְלַחצוֹת אֶת סַף הַדֶּלֶת
וְלַחרֹג הַחוּצָה מִבֵּיתָהּ
אֲבָל הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא מִזְדַּקֶּרֶת:
מִכֹּל עבָרֶיהּ אֲנָשִׁים הִתְחַבְּקוּ
בְּרַכּוּת יפַהפִיָּה שֶׁל דָּבָר שֶׁרוֹאִים בְּחַלּוֹן אוֹ בְּסֶרֶט,
לֹא בַּמַּרְאָה.

זֶה לֹא שֶׁרָצְתָה לְהַרְגִּישׁ כָּךְ.
הִיא רָצְתָה לְהַרְגִּישׁ אַחֶרֶת.
לְמַעֲשֶׂה, זֹאת הַתָּכְנִית העִקָּרִית
שֶׁהָיְתָה רוֹקֶמֶת,
וּבַלַּיְלָה, כְּשֶׁכֹּל הַגְּבָרִים שֶׁיָּדְעָה
יָשְׁנוּ כְּמוֹ כַּפִּיוֹת בִּמְגֵרוֹת בְּרַחֲבֵי הָעִיר,
שׁוּב פּוֹרֶמֶת.

הבית הראשון מרַפרר אל דמותה של מיס הווישאם, הכלה הנטושה של דיקנס, שהזדקנה בבגדי כלולותיה. מקבילתה המודרנית, הצלולה, של גלוברמן, מצמיחה הררי תחרים מפוררים סביב לבה. אולם להבדיל ממיס הוויאשם היא מודעת למצבה; בשוועה לשווא ללחש הקסמים, ל-UNDO הפודה; כשתוך כדי כך היא רוקמת ופורמת לסירוגין תוכניות סרק – תקוותיה הגדולות.