29.11.2001 / נועם ויסמן
29.11.2001 / נועם ויסמן
הַקַּרְיָן אָמַר שֶׁאַתָּה נִלְחָם עַל חַיֶּיךָ
דַּרְכּוֹ שֶׁל הָרַדְיוֹ לְתָאֵר אָדָם יָקָר גּוֹסֵס.
מוּקִי וַאֲנִי עִם גַּיְא וּמִירִי הֶאֱמַנּוּ
כֹּה רָצִינוּ לְהַאֲמִין.
זֶה יָמִים רַבִּים חַגִּית אֵינֶנָּה מוּקִי
גַּם גַּיְא וּמִירִי כְּבָר מִזְּמַן לֹא יַחַד,
אֲבָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה
הַגִּיטָרָה יִבְּבָה בַּעֲדִינוּת
וְשַׁרְנוּ יַחַד בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה:
My Sweet Lord
אֲבָל אֵין אֱלֹהִים.
יֵשׁ נְשָׁמָה
וּמוּזִיקָה
וְאַהֲבָה
אֲשֶׁר אֵינָן דְּבָרִים
עַל כֵּן אֵינָן בְּנוֹת־חֲלוֹף.
ניקוד: יאיר בן־חור
שיר פרֵדה מאדם אהוב, האדם עצמו איננו אבל זכרו נמצא באוויר, במוזיקה ובאהבה שיש אליו.
3 תגובות
זיוה גל
השיר הזה איננו צועק. הוא מתנהל בשקט. מתנהל חרישית [אולי גם כמו שהולכים (אנשים/מלאכים) בבית-אבלים] איננו פורש דימויים מרהיבים כטווס- וזה מה שמצא חן בעיניי בשיר הזה, בין היתר. יש בו ענווה בד בבד עם חוכמה.
לקריאתי, שיר פילוסופי שמגיש את הזמן לקוראת (במקרה הזה) על מגש. מלחמה, גסיסה, אמונה, ימים
רבים, כבר מזמן, חיים שלמים- הכול בר חלוף.
משורה שלישית בית שני חלה תפנית. המילה "אבל" (שמופיעה פעמיים להדגשה ולהבדלה) הניסיון לשנות גורל להפוך מוות לחיים בעזרת אלוהים?
"אבל" אין אלוהים.
שני עניינים פה נדרשים. אי אפשר לשנות את הימים שחולפים, את הגורל – "אבל"- ולבית שלישי
שמותיר לאנשים את הטעם בחייהם למרות המוות למרות הכאב: נשמה, מוזיקה, אהבה אינן בנות חלוף וגם כאן ההדגשה על אי ההחפצה. המשורר בחר במילה "דברים" ולא "חפצים" שהיא רחבה יותר במשמעותה ונושאת את הקורא לרבדים נוספים)
שורה 4 בבית אחרון.
"יֵשׁ נְשָׁמָה
וּמוּזִיקָה
וְאַהֲבָה
אֲשֶׁר אֵינָן דְּבָרִים
עַל כֵּן אֵינָן בְּנוֹת־חֲלוֹף. "
תודה. שיר חכם עם נשמה.
זיוה גל
לכותרת לא התייחסתי. היא חשובה, גם היא משרתת את הזמן הדוהר,
ובניגוד אליו בניגוד אל הזמן הרחב האינסופי- תאריך על פני ציר הזמן, נעוץ בלב
ומהווה סימן לאירוע.
איתן .
אני אסתפק בתגובה קצרה – השיר ניגן לי על מיתרי הלב, שחזרו לקריאה שניה ושלישית של השיר.