שני שירים / גיורא פישר
גיורא פישר
מתוך "מה למדת מהסיפור" העומד לצאת בעם עובד.
מה נשמע?
מָה נִשְׁמַע?
הַכֹּל בְּסֵדֶר?
שָׁאֲלָה בְּחִיּוּךְ רָחָב כְּשֶׁחָלְפָה עַל פָּנַי.
כֵּן, הֶחְזַרְתִּי חִיּוּךְ וְהוֹסַפְתִּי:
הַכֹּל בְּסֵדֶר
חוּץ מִדָּבָר אֶחָד שֶׁלֹּא בְּסֵדֶר
וּבִגְלָלוֹ שׁוּם דָּבָר אַחֵר לֹא בְּסֵדֶר
אֲבָל הִיא לֹא שָׁמְעָה
אֶת שֶׁמִּלְמַלְתִּי לְעַצְמִי.
האמת וכל האמת
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמִי
מְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת, וְכָל הָאֱמֶת.
לֹא מְזַיֵּף, לֹא מַסְתִּיר דָּבָר
("מְדַבֵּר מִדַּם לִבּוֹ", הֵם אוֹמְרִים)
רוֹאֶה אוֹתָם
מוֹחִים דִּמְעָה, מַעֲלִים חִיּוּךְ
נִגָּשִׁים וּמוֹדִים עַל הַחִזּוּק
וְאִשְׁרוּר הַחַיִּים.
אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי:
כָּל הַכָּבוֹד!
עוֹד פַּעַם הִצְלַחְתָּ
לְרַמּוֹת אֶת עַצְמְךָ.
ניקוד: יאיר בן־חור
שני שיריו של גיורא פישר מתכתבים זה עם זה בנושאם. לכאורה, הכול בסדר, הכול טוב, ולמעשה האדם מרמה את עצמו או את סביבתו.
15 תגובות
זיוה גל
מילות השגרה מעין חרבות, הפתעות או נשיקות המטיילות באוויר נפגשות
זו עם זו כאילו הן האישיות עצמה, ששלחה אותן לשחק,
להתמודד, לכסות על האמת ולשמש ככלי הגנה לנפש הרכה.
מילים שחולפות על פניך. הרווח שבין המילים ובינך.
הדובר לא מסתיר דבר. למילים לעומת זאת יש תכונה ליצור מציאות משלהן
ואולי טוב שכך.
ובאופן אבסורדי ליצירה יש תכונה לגעת ב-אמת.
יפה מבהיר המשורר מצבים מוכרים.
תודה.
גיורא פישר
זיוה, תודה על תגובתך, שהיא כמו שיר.
גיורא
גיורא פישר
זיוה היקרה
תודה על הקריאה הנרחבת בשיר שהרחיבה את ליבי.
חיבוק
גיורא
שחר
פשוט וקולע בלב
גיורא פישר
שחר, תודה <3
גיורא פישר
שחר , תודה
ארלט
"מה נשמע" ו"הכל בסדר" הן המילים הכי נפוצות שמוחלפות בין אנשים. אין כמעט אדם שלא משתמש בהן ביומיום. המשורר חושף את ההכרח בהן ורומז על מה שהן מסתירות. כך גם לגבי האמת. תודה לגיורא, לאתר, וגם לזיוה על תגובתה היפה, הפיוטית אפילו.
גיורא פישר
ארלט היקרה, תודה לך על שקראת את השיר, את התגובות והוספת את נסיון חייך שלך.
רחל בכר
"אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמִי
מְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת, וְכָל הָאֱמֶת"
הדובר כישות אחרת (אולי כי יש יותר מאמת אחת) מרגיש מרומה ,אך קל יותר להתמודד עם הרמיה כאשר אפשר "להאשים" את הישות האחרת. הניסיון למצוא חן, לומר את הדברים המצופים, גובה מחיר והמחיר הוא בקורת עצמית. אם היה נכתב : האמת, כל האמת ורק את האמת, כנדרש בשבועה בבית המשפט אולי לא היה לה מקום.
בשיר "מה נשמע" התחושה היא שהכותב אינו מרמה רק את עצמו אלא גם את המתעניינת לכאורה בשלומו, היא נוהגת בנימוס והוא מתנהג על פי הקודים המקובלים ועונה את התשובה המצופה, הרי אין התעניינות כנה בשלומו אבל הוא בכל זאת ממלמל לעצמו תשובה שונה מזו שהשיב לה. בתקווה שאולי הסיק מסקנה מוטעית לגביה. אלא שהיא כבר אצה לדרכה ואפילו אינה שומעת את המלמול שלו,
תודה על השירים הנהדרים.
גיורא פישר
רחל, קראת אותי ואת השירים כל כך יפה.
תודה
גיורא
עילית שייר
אני מאוד אוהבת את התמצות שבשירים ואת המהפך בסוף. אני מזדהה מאוד עם הראשון – המון פעמים אני ממלמלת לעצמי ולא אומרת כי מצפים ממני ל-בסדר.
גם את האירוניה העצמית אני מכירה ולמדתי להשתעשע איתה.
תודה לך על שירים של חיוך עצוב.
גיורא פישר
שלום עילית
תודה שקראת אותי ואותך בשירים
גיורא
מוטי
ציניות שופעת.:)
משום מה אני דווקא נזכרתי במה שענה טרומפלדור כששאלו אותו אם הכל בסדר.טרומפלדור היה אדם מאוד מרשים וכבר הייתה לו היסטוריה די ארוכה של מעשי גבורה.אני בטוח שהוא ידע שמעשי גבורה עלולים להסתיים בסופו של דבר גם בקבורה.הוא לקח זאת בחשבון.אז מה כבר אדם כזה יכול לענות כששואלים אותו אם הכל בסדר?בכלל איזו מן שאלה היא זאת לאדם שמעיו יצאו מבטנו?מה הם ציפו שהוא יענה?סה"כ,לפי כל התיאורים שקראתי,זה פשוט מאוד היה חרא של יום.כל מה שיכול היה להשתבש-השתבש,פשוט מאוד עניין מחורבן מאוד.הרבה אנשים מתו והם רצו בהחלט להמשיך ולחיות.(חוץ מטרופלדור,מי מכיר את כל האנשים הללו שמתו יחד איתו באותו יום?הם לא ממש זכו להתבלט חוץ מכמה שורות אולי בספרי ההיסטוריה)
בכלל,השאלה אם הכל בסדר היא שאלה פילוסופית ואין להתפלא שמרבית האנשים לא ממש יודעים איך לענות עליה.זאת שאלה כללית מדי ואנשים הולכים בה לאיבוד.אין להם קצה קצהו של חוט,משום שאין אדם שיודע מה זה הכל וודאי שאין הוא יכול לומר בוודאות שהוא בסדר,אלא אם כן הוא מאמין שהוא בסדר כמו,"אין ייאוש בעולם בכלל" או "הכל לטובה".ואולי יש כאלו שלא ממש סבורים שהכל בסדר כי העולם הוא סה"כ גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל.כן,יש מקום אחר היכנשהו,ששם הכל יהיה באמת בסדר,לא כמו כאן.:)
די מדהים שבכלל יש שאלה כזאת שנשאלת כל יום ועדיין המענה עליה במרבית המקרים הוא אוטומטי,בהתאם לדפוסי אישיות קבועים.אנשים בכלל לא מחוברים לצד בעצמם שיכול בכלל לענות בכנות לשאלה כזאת.יחד עם זאת,תשובה אפשרית לשאלה הזאת בהחלט עלולה להוביל לכפירה בעיקר כפי שמודגם בשיר הראשון.אם העולם הזה הוא הטוב שבעולמות?בעצם איך הכל יכול להיות בסדר?.כשבודקים,בעזרתה האדיבה של הטיית השליליות המובנית,מתחילים למצוא הרבה דברים שהם לא בסדר,אבל מרבית האנשים כבר יודעים את זה,זאת לא התשובה שהם רוצים לשמוע.הם,אכן,רוצים את אישרור החיים,איזושהי ממלכתיות,סדר,טרומפלדור שמסדר את העניינים,מחזיר את המעיים אל הבטן,חובש לבד,במחיאת כף היד האחת ומת בשקט בלי להטריד אף אחד.כן,אל תדאגו,הכל בסדר,כולם מתים בסוף.ראו,גם אני מת,אבל אני מת יפה,למען ערך נשגב.לחיים שלי הייתה משמעות..המשיכו,המשיכו הלאה במעלה ההר,הסוסים נוקשים,במעלה הדרך אולי תימצא הגאולה,המרגוע…או שלא:)
אז מהי,אם כן, האמת?
גיורא פישר
שלום מוטי
תודה על הקריאה הנרחבת בשיר. לכל זה התכוון המשורר 🙂
פה איתמר
תודה לך גיורא.
״מה נשמע״ הוא שיר מקסים.
קראתי עליו במדור ״מכתבים למערכת״.
הכל בסדר,
זאת רק ההבטן שכואבת
והכאב שמכרסם בי מבפנים.