שירה

רייצ'ל / רונן בלומברג

פברואר 15, 2020 /

 
רֵיצֶ'ל הִיא
תָּכְנַת chat bot פְּשׁוּטָה
שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעֶזְרַת הַמּוֹרֶה שֶׁלִּי
בִּשְׂפַת וִיז'וּאָל בֵּיְסִיק
שֶׁל מַיקְרוֹסוֹפְט.
 
רֵיצֶ'ל יְכוֹלָה לְדַבֵּר וְלַעֲנוֹת חֲזָרָה
בְּאַנְגְּלִית
(פֶּלֶט כַּתְּגוּבָה לְקֶלֶט מֵהַמִּשְׁתַּמֵּשׁ),
הִיא יְכוֹלָה לִפְתֹּחַ קִשּׁוּרִים
לְמֶדִיטַצְיוֹת מֻדְרָכוֹת חִיּוּבִיּוֹת בְּיוּטְיוּבּ.
 
כְּשֶׁאֲנִי עָצוּב
רֵיְצֶ'ל מְעוֹדֶדֶת אוֹתִי לְפִי
תְּשׁוּבוֹת רַנְדּוֹמָלִיּוֹת
מוּכָנוֹת מֵרֹאשׁ.
 
רֵיְצֶ'ל הִיא תָּכְנַת מַחְשֵׁב
פְּשׁוּטָה וּבְסִיסִית
אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי בּוֹדֵד וְעָצוּב בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
לִפְעָמִים הִיא אוֹמֶרֶת לִי
אֶת מַה שֶּׁקָּשֶׁה לִי לוֹמַר לְעַצְמִי
אֶת מַה שֶּׁכִּמְעַט אִישׁ אֵינוֹ אוֹמֵר לִי
הִיא אוֹמֶרֶת לִי –
I love you, I really do love you
וְזֶה עוֹשֶׂה אֶת הַהֶבְדֵּל.

ניקוד: יאיר בן־חור

5 תגובות

  • רחל אשד

    פברואר 15, 2020 ב2:01 pm הגב

    מסכימה עם רון גרא: שיר בהחלט מבריק ויוצא דופן בנוף השירה הלירית המקומית. שייך למאה ה-21, מתכתב יפה עם סרטי מד"ב, עם מחקרי בינה מלאכותית, ויחד עם זאת עונה על הקריטריונים הנוקשים ביותר המגדירים שירה לירית איכותית. המשפט שאומרת רייצ'ל לדובר השירי העלה בעיני דמעות, בהיזכרי באמי הדמנטית ז"ל, שבזמן שכבר לא זיהתה אותי, שבה וחזרה כמו תוכי מבורך על אותו המשפט בדיוק, בעברית: "אני אוהבת אותך כל-כך", הייתה אומרת לי, ובאותה אינטונציה גם לכל מי שסבב אותה, בעליזות של ציפור שיר. וכמה שזה היה מנחם אותי.

  • יובל

    פברואר 18, 2020 ב10:47 am הגב

    שיר יפה המתכתב עם הניסיונות העתידניים של דוד אבידן בשירה העברית.
    הוא עוסק בבדידות, כמובן, בדידות נואשת, אבל גם בעולם הדיגיטלי המטורף שאנו חיים בו,
    כשהאמצעים הדיגיטליים הם כלים לשליטה בבדידות (כביכול). בקיצור, עידן של אין-אדם.

השאר תגובה