שירה

ארבעה שירים / יובל גלעד

 
*
בֶּאָבִיב
קֵיסַר אוֹר
מֻכְתָּר שׁוּב
בִּזְכוּת צִיּוּת
פְּרָחִים
שִׁכּוֹרֵי כֹּחַ
וּמְפֻחָדִים
כְּמוֹ מַצְבִּיעָיו
שֶׁל נְתַנְיָהוּ
 
*
רֵיחַ פְּרִיחָה
אִינְטֶנְסִיבִי
כְּרֵיחַ מָוֶת
שֶׁל חָתוּל
בֵּין שִׂיחִים
 
*
חֲרָדָה
הִיא מַגֵּפָה
שֶׁל מִלִּים
מְפִיצוֹת בָּאֲוִיר
נְגִיף קַטְלָנִי
לִיכֹלֶת
הַחֲשִׁיבָה
 
*
שׁוּב הַקֹּצֶר
סַב בָּרְחוֹבוֹת
דּוֹפֵק בְּכֹחַ
עַל דְּלָתוֹת
מִתּוֹךְ חֲרָדָה
מִפְּנֵי הַחַיִּים
וְהַיֹּפִי שֶׁאֵינוֹ
יָכוֹל לְהַכְנִיעַ

8 תגובות

  • אור

    מדויק ומצמרר במיוחד השניים האחרונים
    שירה = אי-שפיות מבורכת בעולם משוגע

  • אריק

    אני לא אוהב שירה פוליטית, אך מהצד השני הטקסטים הללו חדים, חד משמעיים, מכאיבים בדיוק כמו סכין חותך.

  • יובל

    תודה לכולם על התגובות, זה מעודד
    כמו הכיסא המתנדנד
    של אסיר ציון הממלכתי אדלשהייל.

  • תמי

    יובל, התנועה בשירים בין היופי, האפשרי באביב, נוכח החרדה ותחושת המות, שזורה לאורך השירים ואינה נותנת מנוח.
    תודה, הצלחת לתת את תחושת הבלבול בין היש והאין

השאר תגובה