שירה

לא יודעות / אלון אלטרס

 
אִמִּי לֹא יָדְעָה אֶת שְׂפָתִי
בִּתִּי לֹא לָמְדָה אֶת לְשׁוֹנִי
בְּאַשְׁמָתִי אֲנִי מוֹדָה,
בְּחֵטְא הַמִּלִּים הַזֶּה,
וְכָעֵת אֲנִי אוֹמֵר לָהּ,
יַלְדָּתִי,
לִמְדִי אֲרָמִית,
יָבוֹא יוֹם,
שֶׁהוּא מִחוּץ לִזְמַן,
רֶגַע שֶׁל אִי־חַיִּים,
וּבוֹ תִּזְדַּקְּקִי לַמִּלִּים הָעַתִּיקוֹת הַלָּלוּ,
הַמְלַוּוֹת אֶת הָאָדָם
אֶל מָקוֹם שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

12 תגובות

  • רחל מדר

    יָבוֹא יוֹם,
    שֶׁהוּא מִחוּץ לִזְמַן,
    רֶגַע שֶׁל אִי־חַיִּים,
    וּבוֹ תִּזְדַּקְּקִי לַמִּלִּים הָעַתִּיקוֹת הַלָּלוּ,
    הַמְלַוּוֹת אֶת הָאָדָם
    אֶל מָקוֹם שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה.
    מאוד מתאים לי כאן היום הזה שמחוץ לזמן ואחר כך מקום של אהבה גדולה.

    השפה כמשהו שעומד מול כל דבר מאיים זה רעיון נהדר.
    תודה אלון

  • רון גרא

    יָבוֹא יוֹם,
    שֶׁהוּא מִחוּץ לִזְמַן,
    רֶגַע שֶׁל אִי־חַיִּים,
    וּבוֹ תִּזְדַּקְּקִי לַמִּלִּים הָעַתִּיקוֹת הַלָּלוּ,
    הַמְלַוּוֹת אֶת הָאָדָם
    אֶל מָקוֹם שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה.————שיר פורט על אמיתות החיים.נפלא.

  • מרגו פארן

    השפות שמקשרות ולא מקשרות בין בני האדם אבל מובילות אל החלומות או אל התגשמותם. השיר מרגש

  • עודד ניב (נימקובסקי)

    שיר מרגש ומאוד רלוונטי לימי הזיכרון ולמוות שמביאה מגפת הקורונה. אני מבין שמדובר בתפילת ה"קדיש". אני מאוד קשור למסורת ישראל למרות שאני נחשב לחילוני, אבל מקווה שיום אחד יקום האדם שיהיה לו האומץ והסמכות לתרגם את הארמית לעברית, בכול הכתבים שלנו, כדי שיהיה נהיר לכלל ישראל.

  • אריק

    ארספואטיקה או געגוע לאחותה הבכורה או הקטנה של העברית, זו שמלותיה מרצפות את שפתנו ללא הרף.
    אינני רואה בשיר ביטוי לאקטואליה מאף סוג אלא געגוע אל אותה שפה טהורה, ראשונה זו שנמצאת בזמן א-היסטורי אליו משוררים משתוקקים תמיד.
    ראיתי גם בשיר את חווית גיל הביניים, זה שהוריו חיים וילדיו אף הם חיים, והוא תקוע בתוך הבדלותו – האידיאולוגית מבחירה או העובדתית מכורח החיים.
    הצוואה לבת, וזה בעיניי נפלא, כי בדר"כ הצוואה משום-מה, בעיקר התרבותית , נתנת לבן . הזכרון והזָכָר שלובים לבלי היכר בשפתנו, אבל הבת, זו שלא תקרא "יתגדל ויתקדש שמי רבא" היא היא המופקדת על הזכרון ועל מלות הליווי אל העולם הבא.
    שיר יפה מאוד.

  • תמרה אור סלילת

    אי ידיעת השפה כפער קוגניטיבי ותרבותי שיכול למצוא את רפואתו רק בשפה העתיקה ביותר…. יפה. אהבתי.
    יש שגיאת ניקוד במילה מוֹדָה שצריכה להיות מנוקדת בסגול ולא בקמץ.

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שיר נפלא, אני חושבת שמלבד הגעגוע לשפה יש כאן געגוע מאוד עמוק לסוג של עבר, למשהו אותנטי שמחבר אותנו בסוג של הידוק כפי שנכתב שצריך לשמר ולשמור. תודה, שיר נפלא !!

השאר תגובה