הגן בעירומו הפראי \ אורנה ריבלין
צִפּוֹרִים נְדִירוֹת אֲשֶׁר
בְּכַפָּן הָיִית נְתוּנָה,
רִפְרְפוּ בְּכַנְפֵיהֶן וּפָתְחוּ שַׁעַר
אַךְ נִקְּרוּ אֶת עֵינֵךְ הָאַחַת
וְאַתְּ שֶׁנִקְבַּצְת אֵצֶל רוּחוֹת,
עֵינֵךְ הַשְּׁנִיָּה רָאֲתָה.
רָאֲתָה אֶת הַגַּן
שֶׁשִּׁלְּחוּ בָּךְ רְפָאִים מִן הָעֵמֶק,
הַגַּן בְּעֵירֻמּוֹ הַפִּרְאִי
שֶׁנּוֹעַד לְכַפּוֹתַיךְ.
חָיִת בְּעִוְרוֹן עֵינֵךְ הָאַחַת
וְרָאִית בְּעֵינֵךְ הַשְּׁנִיָּה.
11 תגובות
שלומית קאופמן
שיר מרגש מאוד ומפתיע במטפורות השלובות בו.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
יפה ומרגש. תודה
רחל בכר
שכר ועונש למען טיהור הגוף לקראת החיים הנכונים לנו לאחר העולם הזה.
טרם הושלם התהליך ולראיה עין אחת רואה אך מטיבה לראות את העתיד.
הפסימיות – הגן בעירומו הפראי (גן עדן?) מעוררת תהיה איזה מן גן הוא, אם הוא עירום?
אהבתי את השיר.
אריק
שם השיר יפהפה, ולטעמי הוא הדבר היפה ביותר בשיר.
הבעיה אם השיר עולה מהסתירה שבתוכו – נוקרה העין האחת, לא כתוב – נוקרה עין אחת. יידוע העין מזכיר קיקלופ ולא יצור בן שתי עיניים.
דווקא אהבתי את האלוזיה לקיקלופ הלכוד בכפות הציפורים, אשר הִתַּרְגְּמוּ לי לאודיסאוס ולצוות מלחיו. הגן בעמק רפאים בירושלים https://www.eyarok.org.il/images/TripImages/adminUploads/074c7c39-7054-4cdb-98cf-14a87f011a25_big.jpg עולה כ"מעניש" אם כי היסוד האירוטי החזק במילה גן ובמילה עירום ובוודאי בפרא [הוא ששת או הירשל של עגנון בשיא תשוקתו המינית לבלונה נאכט- פרח לבן – גן ] מסתובב מוטרף ביער, שהוא פראי, נטול עכבות, נטול חוקים.
אשר על כן, אני חושב ששם השיר הוא הטור המושלם ביותר בשיר הזה. חנה זמר ע"ה כתבה ספר שנקרא: חצי תה וחצי קפה שרפרר אל מוטיף מערבי ידוע – עין אחת בוכה ועין צוחקת. ולטעמי זו סטרוקטורת היסוד/התשתית, אם אשתמש במונחים מרקסיסטיים או חומסקיאניים בלשון, של השיר הזה.
רחל מדר
אווירה קדמונית של גן עדן וספק חטא ועונש של ניקור עין אחת. בכל זאת נשאר לא מובן וזה בסדר מצידי
אריק
כתבתי תגובה ארוכה ומושקעת והיא לא עלתה, אולי בגלל שצירפתי בה "לינק" לאיזו תמונה.
לא אחזור על כל דבריי, רק אציין שאהבתי מאוד את שם השיר, ולטעמי הוא הטור/השור הטוב ביותר בשיר.
התיחסתי לבעיה של יידוע העין האחת שנוקרה, מה שמותיר את קיום העין השניה כבלתי אפשרי, לפחות לוגית על פי מבני המשפטים.
אריק
ורוצה להוסיף – שהיסוד האירוטי הפרוע בשיר, במיוחד הפרא הזכיר לי קצת את הירשל וטירופו עקב עקה מינית ותשוקה בלתי ממומשת לבלונה נאכט [ פרח לילה – גן ], קצת נזכרתי בששת של רובינזון קרוזו, ובכלל עירום פראי מרפרר [ אפילו לא מדעת ] ל"סחלב פראי" של זלמן קינג, כלומר לפראות מינית, לתשוקה מינית עד כדי: עין אחת צוחקת ועין אחת בוכה.
וכמו שכתבתי – שם השיר הוא מיטב השיר, חדוות גילוי המין ואיסור תאוות המין.
gai
אכן, לינק שם את התגובה ברשימת התגובות ה"חשודות" באופן אוטומטי, כבר אישרתי את שלך אבל בעיקרון לתשומת ליבך ולשאר המגיבים, עד שאני רואה ומאשר עשוי לקחת קצת זמן
אריק
תודה. כלל לא ידעתי. חשבתי שזה איזה באג, אז ויתרתי 🙂 אדע להבא. תודה לך.
אורנה ריבלין
תודה מאד לקוראים ולמגיבים כאן . תודה לאריק על דבריך היחודיים . כיוונתי בשיר לרעיון ההתפכחות הכללית מן החיים ולכן , עין אחת רואה והשנייה בעיוורונה בשל ניקורה….אך כמובן, הקריאות השונות מעשירות ומעניקות נופך משלהן.
יובל
באמת יפה, שירה תמונתית שמשאירה מקום לדמיון, בניגוד להרבה מהשירה שנכתבת בימינו.