ארבעה שירים לזכרו של המשורר נתן זך ז"ל

 

לנתן זך ז"ל / רון גרא

בֹּקֶר צָלוּל שֶׁל סְתָו
עָצוּב כְּשֶׁלָּאָדָם הַכֹּל
נֶעֱלָם
מִכָּל בָּתֵּי הַקָּפֶה שֶׁיָּשַׁב
הוּא כְּבָר לֹא שָׁב.
הַנָּשִׁים שֶׁשִּׁחֲרוּ לְפִתְחוֹ
שָׁנִים
שָׁכַח.
יוֹם־יוֹם קָם אֶל עַצְמוֹ
טוֹעֵם מִפַּת לַחְמוֹ
לוֹגֵם לְגִימָה
כּוֹתֵב.
מַקְשִׁיב לִפְעִימוֹת שְׁעוֹן הַזְּמַן.
 
הָיֹה הָיָה אָדָם
אֵיתָן.
פִּיו כְּאָפִיק מְפַכֶּה
אָזְנָיו כְּרוּיוֹת
עֵינָיו כְּמַעַיְנוֹת
רֹאשׁוֹ בַּצַּמָּרוֹת.
 
הָיֹה הָיָה אָדָם
בָּשָׂר וָדָם.
 

לנתן זך / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

בְּשִׁירְךָ כָּתַבְתָּ: אֲנִי עֲנָק וְרַק
אֲנִי עֲנָק. כַּמָּה צָדַקְתָּ!
אַתָּה שֶׁכּוֹכָבִים נָגְעוּ
בְּרֹאשְׁךָ גַּם כְּשֶׁלֹּא נָגְעוּ
(בְּאֵין אִישׁ מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ).
בְּלֶכְתְּךָ מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ לֹא הָיִינוּ
אֶל הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם שׁוּב לֹא תִּהְיֶה
אֲאַחֵל לְךָ רַק זֹאת:
שֶׁיַּעֲמְדוּ לְךָ בְּמוֹתְךָ אָשְׁרְךָ
וּכְאֵבְךָ שֶׁבְּחַיֶּיךָ.
 

לנתן זך / יאיר בן־חור

הָיֹה הָיָה מְשׁוֹרֵר
וְאֵינֶנּוּ עוֹד.
נִגָּרִים מִמֶּנּוּ כָּל הֶחָלָב וְהַדְּבַשׁ
וְשׁוּם דָּבָר אֵינוֹ בָּא
כִּי הַמְשׁוֹרֵר אֲשֶׁר כָּתַב
הוּא הַמְשׁוֹרֵר הַנֶּאֱהָב
אָז כְּעַכְשָׁו
וְהַמָּקוֹם רֵיק מִמְּךָ.
 
הָיֹה הָיָה מְשׁוֹרֵר
וְאֵינֶנּוּ עוֹד.
 

הסתר פנים / חגי כהן

צָרִיךְ אָדָם לָמוּת
כְּמוֹ נָתָן זַךְ אֶתְמוֹל,
כְּדֵי שֶׁאוֹצִיא אֶת רָאשִׁי מֵהַחוֹל
כְּדֵי שֶׁאָסִיט אֶת הַוּילוֹן הַקָּרוּעַ
כְּדֵי שֶׁאֶפְתַּח חַלּוֹן וְאֶתֵּן
לִמְעַט רוּחַ לָבוֹא פְּנִימָה
וְלַגֶּשֶׁם לְהַרְטִיב
וְלַקֹּר לַחֲדֹר לָעֲצָמוֹת
וְלָעֶצֶב הַקּוֹרֵעַ לִקְרֹעַ
וּלְקִיר הַבְּדִידוּת לִזְעֹק
וּלְזַעְזֵעַ בְּזַעֲקָתוֹ אֶת הָרַעַשׁ הַבִּלְתִּי פּוֹסֵק
שֶׁחוֹרֵק נוֹאָשׁוֹת בְּרֹאשׁ חוּצוֹת:
אַשְׁלָיוֹת, פֵיק נְיוּז וַחֲדָשׁוֹת טְרוּפוֹת –
לְזַעְזֵעַ וּלְנַפֵּץ אֶת קֻפְסַת הַזְּכוּכִית הָאֲטוּמָה
שֶׁסּוֹגֶרֶת מִסְּבִיבִי הַכֹּל
(מוֹחָה אֶת יוֹם אֶתְמוֹל),
פְּרָט אוּלַי לָאֲדָמָה
שֶׁנּוֹתְרָה רַחוּמָה וּפוֹתַחַת לִי בּוֹר
עִם זֵר וְרָדִים נָבוּל
שֶׁל אַהֲבָה
שֶׁשּׁוּב לֹא תַּחֲזֹר
שֶׁשּׁוּב לֹא תִּבְגֹּד
לֹא תְּבַיֵּשׁ
וְלֹא תַּסְתִּיר פָּנִים.