פרח פתאום / לי שיר
אַתֶּם שָׁרָשִׁים שְׁחֹרִים
וְרָעים וַאֲנִי
פֶּרַח לָבָן
יְפֵהפֶה
הִיא צוֹעֶקֶת
לְתוֹךְ סֶלוּלָרִי מְיֻשָּׁן
מִבְּלִי לִרְאוֹת
שֶׁעוֹמֶדֶת בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס לְבַדָּהּ
שׁוֹמַעַת הַכֹּל
אֲנִי עֵדָה
כִּי זוֹ הַמִּתְרַחֶקֶת
לְאִטָּהּ
בְּמִכְנָסַיִם שְׁחֹרִים וְטִי שֶׁרְט כְּאִלּוּ
עוֹדֶנָּה אַחַת הַנְּעָרוֹת
בְּשֵׂעָר קָצָר אָסוּף לְקוּקִיּוֹת
רְקִיעַ נַצְנַצִּים סְגֻלִּים
מָרַח בְּרִשּׂוּל
מֵעַל עֵינֶיהָ הַכֵּהוֹת
כֻּלָּהּ צֶלֶם אִשָּׁה
קְטַנָּה וּדְשֵׁנָה
גּוֹרֶרֶת עֶגְלַת קְנִיּוֹת מְסֹרֶגֶת
עֲמוּסַת שַׂקִּיּוֹת
מִתְיַפַּחַת כְּבוּשָׁה
הִיא פֶּרַח לָבָן
יְפֵהפֶה
שִׁירַת מְצוֹא כְּלִילַת יֹפִי.
וְלָכֶם שֹׁרָשִׁים שְׁחֹרִים
וְרָעִים וְאָזְנַיִם
עֲרֵלוֹת.
ניקוד: יאיר בן־חור
3 תגובות
רחל בכר
ההקבלה בין השורשים השחורים למכנסיים השחורים של אותה נערה, בלתי נמנעת כמו גם האזניים הערלות של אותם שופטים רעים להרגשתה, ואזניה שלה הממאנות להקשיב לסביבה המאזינות לשיחתה הקולנית.
נהניתי.
תודה.
תמי
לי, התיאור שלך נתן לי הרגשה שאני מכירה את אותה אישה, שהיתה ילדה, שהיתה ועודנה אומרת אני פרח לבן. רואה אותה בצמתים בין הרמזורים עגלת אוספים לפניה, גוררת חיים
אריק
בסוף, למרות כל המטאמורפוזות שהיא עוברת היא "פרח לבן".
שורשים שחורים חיבר אותי חזק לאותן נערות הצובעות שערן לבלונד, על אף העובדה שאין ממש הצדקה לכך מהשיר. אסוציאציה. השיר גם הזכיר לי את שיריהן של מירי בן שמחון "נערה מן הקטמונים" בסגנון הכתיבה, ב-דווקאות. כמו גם את שירהּ של עדי קיסר "אני המזרחית".