שירה

יד ושם / רונית ליברמנש ורדי

ינואר 28, 2021 /

(אנטי נטליזם Anti natalism)

בְּתֹם שָׁעָה וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע
דַּקּוֹת, אַרְבַּע דַּקּוֹת קֹדֶם שֶׁהַסִּיּוּר הַמְתֻזְמָן
הִגִּיעַ
לְקִצּוֹ,
תָּלַשְׁתִּי
אֶת הָאָזְנִיָּה מֵאֲפַרְכַּסְתִּי הַמַּאֲדִימָה וְהֵמַרְתִּי
אֶת
הַפַלְסֶטוֹ שֶל הַמַּדְרִיכָה
מִינָה בָּאַלְט הַנָּבוֹן
שֶׁל הָעֵדָה הַמְתֹעֶדֶת שׁוֹשַׁנָּה, שֶׁהַישִׁירָה
מַבָּט
מִמֵּיצַג הַוִּידֶאוֹ:
"(….) אָז עָשִׂיתִי כָּכָה עַל הַבֶּטֶן – הֶחְלִיקָה שׁוֹשַׁנָּה
עַל בִּטְנָהּ בִּתְנוּעוֹת
מַעְגָּלִיּוֹת – כָּכָה, בְּמַגְהֵץ
כְּדֵי
לְהַפִּיל".
**
(נטליזם natalism)
"פֵּחְחח… אֵין דָּבָר כָּזֶה
לֹא לִרְצוֹת יְלָדִים.
זֶה סְתָם פְּחָדִים";
כֹּה אָמְרָה הֶחָמוֹת.

ניקוד: יאיר בן־חור

18 תגובות

    • רונית ליברמנש ורדי

      ינואר 28, 2021 ב3:15 pm הגב

      אני מיצגת עמדה יוצאת דופן בחברה הישראלית הוולדנית. אגב. הפסקתי להתראיין. בעבר עשיתי את זה.

  • רחל בכר

    ינואר 28, 2021 ב10:46 am הגב

    ואוו רונית, לא ניתן להישאר אדישה למילים הנכנסות בפנים גלויות אל נבכי הגוף והנפש.

  • אריק

    ינואר 28, 2021 ב10:49 am הגב

    המכה האחרונה בפנים היתה השורה הזו:
    (נטליזם natalism)
    עולם רב מימדי נפרש בשיר. העולם האישי כלכך שהחמות מאמינה בו והעולם הכללי, האידיאולוגי, העולם שלמד היטב משושנה העדה ומגהצהּ.
    דמעות מלאו את עיניי.

    • רונית ליברמנש ורדי

      ינואר 28, 2021 ב3:13 pm הגב

      עשיתי שימוש במונחים אקדמיים. נטליזם = עידוד ילודה, אנטי נטליזם = חברה שאיננה מעודדת ילודה או, כמו בחברה הישראלית (ולהבדיל הנאצית בעבר) – מעודדת ילודה רק בקרב קבוצת אוכלוסיה מועדפת. למשל, נשים אריות. למשל, מניעת ילודה מנשים אתיופיות (כתבו על כך בהרחבה בישראל).
      השתמשתי בכל הרבדים והמקורות.

  • רונית ליברמנש ורדי

    ינואר 28, 2021 ב11:43 am הגב

    נכון שזו בחירה מפתיעה משהו לציון (מושהה) של יום השואה הבינ"ל?

    השירים האלה ואחרים התפרסמו ב"התפוררות קוהרנטית", הוצאת פרדס. 2015.
    מי שמכיר אותי יודע שלא מרבה ליחצן. בכלל לא, בעצם.

    • רונית ליברמנש ורדי

      ינואר 28, 2021 ב3:10 pm הגב

      תודה, מיקי. השיר נכתב בעקבות טיול העובדים ליד ושם ב- 2006? נדמה לי :_)

השאר תגובה