מלקק דמעה צונחת / רחל אשד
(לאחד והיחיד, דין-דין)
כָּל עוֹד חַם אַתָּה וּמִיָּדִית אַהֲבָתְךָ
נוֹהֵם בְּפַרְוָתְךָ הַצַּמְרִירִית שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ
לֵב עֲנָק פּוֹעֵם כָּל כָּךְ נִפְעָם בָּהוּל
מֵרִיחַ אֶת כֻּלִּי יוֹנֵק אֶת הָאֲוִיר הַנָּח סְבִיבִי
כָּל עוֹד זֶה אֶפְשָׁרִי שֶׁזְּמַן חַיֶּיךָ מִתְאָרֵךְ
מֵעֵבֶר לְנִגְלֶה וְעַל בִּרְכַּי תִּרְבַּץ
כְּאִלּוּ אֵין עָבָר בּוֹ לֹא יָדַעְנוּ לְהַשְׂכִּיל
עַתָּה שָׁעָה שֶׁל נַחַת רוּחַ
לֵיל שַׁבָּת, הִדְלַקְתִּי נֵר וְהִתְפַּלַּלְתִּי בַּעַדְךָ
אָסוּף בִּזְרוֹעוֹתַי מְלַקֵּק דִּמְעָה צוֹנַחַת אֱוִילִית
טַעַם מֶלַח בִּלְשׁוֹנְךָ
אֲהָהּ, מְנֻשָּׁק שֶׁלִּי מִשְׁמָר נַפְשִׁי
אַכְזָר מִי שֶׁיַּשִּׁיל אוֹרְךָ מִמֶּנִּי
וְיִטֹּל אַהֲבָתִי.
8 תגובות
רחל בכר
נפלאה אהבתך לחתול/כלב? ואשריהו שזכה לשיר הכתוב בחמלה רבה.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
כמה חום ואהבה ורגש בשיר היפה והמרגש. תודה
שילה
שיר מרגש מאד, המתאר עוצמות אהבה בין אדם לבעל חיים , העומדות, כנראה, להיתלש באכזריות שרירותית …
בעל החיים מתייחס אל הכותבת כאל אם ממנה הוא יונק אף את האוויר סביבה. והיא, מצדה, זוכה לתעצומות של אור מהיצור הפרוותי הרובץ על ברכיה…
אלא, שמושא האהבה שופעת הרוך והעוצמתית הזו , המכורבל בין זרועות אמו, עומד להיתלש מחייקה ומחייה…
אֲהָהּ, מְנֻשָּׁק שֶׁלִּי מִשְׁמָר נַפְשִׁי
אַכְזָר מִי שֶׁיַּשִּׁיל אוֹרְךָ מִמֶּנִּי…
ולמעט דמעה מלוחה, וזעם – אין מה לעשות נוכח העומד להתרחש…
רחל אשד
תודה לתגובות.החמות. אכן, דין-דין הכלב נחשב בעיני מזה כמעט 12 שנה לתינוק שלא זכיתי ללדת, לבעל שלא היה לי, למשפחה שמעולם לא הקמתי. הוא הבריה היחידה שהעזתי לקשור את גורלי בגורלה.היחיד שלקחתי עליו אחריות.
אין לי שמץ של מושג איך אחיה אחרי לכתו ממני בקרוב.
אורלי בן שלמה
ווואו…
על אהבתך לחיית המחמד שלך
ווואו על גילוי הלב , הצלחת לגרות לי את בלוטות העצב ואפילו דמעה צנחה ….
אריק
לאחרונה גיליתי שכלבים/חתולים/ סמורים וכנראה עוד יונקים נעימים למגע הופכים לחיות מטפלות. נראה לי שגם השיר הזה משתייך לאותם שירים המעלים על נס את חיות המחמד שלנו.
רחל אשד
אכן. דין-דין שלי הוא כלב תרפויטי מזהה תמיד המקום הפגוע ומלקק אותו.
חברות שלי נדהמו לא אחת כשליקק ברך פגועה ועוד.
אורלי בן שלמה
ווואו…
על אהבתך לחיית המחמד שלך
ווואו על גילוי הלב , הצלחת לגרות לי את בלוטות העצב ואפילו דמעה צנחה ….