ביבליותרפיה / רונן בלומברג
לִפְעָמִים לִכְתֹּב שִׁיר
מַרְגִּיעַ כְּמוֹ חֲצִי כַּדּוּר הַרְגָּעָה
לְלֹא תּוֹפְעוֹת לְוַאי.
לִפְעָמִים לִכְתֹּב שִׁיר
מֵבִיא תִּקְוָה בְּלֵב הַיֵּאוּשׁ
נֶחָמָה בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ.
לִפְעָמִים לִכְתֹּב שִׁיר
מַעֲלֶה חִיּוּךְ גַּם כְּשֶׁבּוֹכִים
אִי קָטָן שֶׁל אֹשֶׁר בְּלֵב יַם הַצַּעַר.
לִפְעָמִים לִכְתֹּב שִׁיר –
מְחַיֶּה אֶת כְּאֵבֵי הֶעָבָר
אַךְ אַתָּה נִשְׁאָר שָׁלֵם וּמוּגָן בַּהוֹוֶה.
לִפְעָמִים לִכְתֹּב שִׁיר
הוּא כְּמוֹ חָבֵר נֶאֱמָן וְקָרוֹב
הַחֹפֶשׁ לוֹמַר וּלְסַפֵּר הַכֹּל מִבְּלִי לְהִדָּחוֹת.
ניקוד: יאיר בן־חור
4 תגובות
מרגו פארן
כל כך נכון.נתת ביטוי שירי מנחם לרחש הזה של הנפש
רחל בכר
מזדהה עם כל מילה.
אהבתי.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
ממש מעורר הזדהות , אהבתי ! תודה
אריק
לא הזדהיתי, מצטער.
השיר ארס-פואטי בעל נטייה פסיכולוגיסטית מובהקת, שכלל לא הוסתרה ומופיעה בשם השיר עצמו. כשלמדתי מהי "ארס פואטיקה" הבנתי שהיא מורכבת מארבעה נושאי על:
דמות האמן
מהו שיר
תהליך היצירה
הקורא
השיר הזה מנסה לחבר בין הפרסונה של האמן והפרסונה של הקורא, להפכם לשלם דו אנפין. הנסיון, לטעמי, ורק לטעמי, לא הצליח. יש משהו באנאפורה "לפעמים לכתוב שיר .." שמייצר סדרת משפטים מתמטיים-לוגיים שמדברים עם ההגיון והשפה האוניברסלית האנושית היחידה ממש, ואין סאבטקסט כלל, משהו נוסף.