בּוֹאִי תַּרְדֵּמָה עֲמֻקָּה
חֲיִי בְּתוֹכִי
מַלְּאִי אוֹתִי בָּךְ
וְנִתְאַחֵד בְּעֹנֶג פּוֹעֵם
עַד נִשְׁקֹט לְתוֹךְ שַׁלְוַת כַּפִּיּוֹת.
וּבְחִלּוּפֵי אַשְׁמֹרֶת הִשָּׁאֲרִי עִמִּי
אַל תִּמְסְרִי אוֹתִי לִשְׂמִיכַת חֲלוֹמוֹת מְחֹרֶרֶת.
ניקוד: נורית ויס
6 תגובות
דן אלבו
מאוד אהבתי.
תמי
תמונה מוכרת לי. מתוארת אחת לאחת, בדימויים עדינים ויפים
רחל בכר
נפלא.
מבקשת מתרדמה שהיא סוג של מיתה, לבא ולחיות בתוכך.
מי מאיתנו אינו כמיה לתרדמה משחררת מכל מחשבה טורדנית, מועקה וכדי?
אריק
תמצית הדיכאון הקליני.
השיר כתוב יפה מאוד, ו@רחל בכר הצביעה על הסתירה הפנימית בתוך השיר, אם כי לא הרחיבה לפער בין תרדמת המושלמת [ נירוונה נשאפת בבודהיזם] לבין שמיכה — מחוררת שהיא החיים.
נכון גם תרדמת וגם שמיכת חלומות מצביעים על ניתוק, החירור בשמיכת החלום לטעמי ולהבנתי אלה החיים הנדחפים בכוח, מאיימים ומפחידים.
אשר על כן – תמצית הדיכאון הקליני.
עפרה בן-עמי
תודה לכל מי שקראו את השיר ובמיוחד למי שטרחו וכתבו תגובה. משמח אותי לדעת שדיבר אליכםן.
yafa benknaan
שמיכת חלומות מחוררת…מטאפורה מדהימה, מאחדת את הבלתי ממשי והממשי באבחה אחת.