תָּמָ"א 68 / רחל בכר
לִמְכִירָה בֵּית חָזֶה בְּגוּף סוֹלִידִי וְשָׁקֵט
מְרֹהַט בִּסְטַנְדַּרְט גָּבֹהַּ
כּוֹלֵל
שְׁנִי חֲדָרִים
וּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת
סַרְעֶפֶת מַפְרִידָה לְחָלָל הַבֶּטֶן,
נוֹף מְשַׁכֵּר
לְרֵאוֹת יְרֻקּוֹת וְ
מִתְחָם שַׁעֲשׁוּעִים שֶׁהוּא
אַטְרַקְצִיָּה לִמְבֻגָּרִים
שְׁבִילֵי גִּישָׁה לַכָּבֵד
לַלַּבְלַב וְלַכְּלָיוֹת בְּרֹב יְמוֹת הַשָּׁנָה.
לֹא מְמֻזָּג, חֲנִיָּה פְּרָטִית
לְלֹא גִּישָׁה לְעוֹרְקֵי תְּנוּעָה
מֶרְכָּזִיִּים
אִכְלוּס גָּמִישׁ.
(לֹא פֻּרְסַם מְחִיר)
21 תגובות
דן אלבו
מקורי, מעניין, יפה. אפשר להוסיף חדרים לבית?
רחל בכר
תודה דן, זה כבר אחרי התמ"א 🙂
דן אלבו
תודה על ההבהרה.
אריק
אני מכיר את השיר הזה.
אין לי שמץ של זכרון איפה ראיתיו לראשונה. אין לי שמץ של זכרון אם הגבתי ואיך הגבתי.
אני יודע עכשיו שזו דרך מקסימה לחפש בן זוג, או להמליץ על עצמי כמחסן איברים.
רחל בכר
יתכן שראית אותו בבלוג שלי? לא זוכרת שפרסמתי אותו.
אחפש למען הסר ספק.
תודה על ההצעה, מחניף לי מאד. בן הזוג שלי הוא מחסן לתפארת 🙂
רחל בכר
צדקת, אכן פרסמתי בבלוג אבל לא הגבת לי שם.
אריק
שמחת אותי, שהזכרון שלי עוד איכשהו פןעל. אני לא ממש מגיב בבלוגים של שירה. גליתי שהנטיה שלי לכתיבה חריפה ומדויקת [ על פי הבחנתי ] היא נימוס גרוע, גסות רוח ואלימות ממש. בפורום, בעתון, באתר שמתמחה בזה אני מרגיש חופשי יותר להגיב, כי אינני פורץ לביתו הפרטי של אדם ומכאיב לו שם. ובלי ההומור שלי, יש משהו מציק, חתרני וביקורתי מאוד בעיצוב הגוף כפי שהוא בשיר. כמובן השיר מרפרר לתלמוד ול"בית" שבו [אשת איש ] ובכך הוא חותר בעוצמה תחת הסמל היהודי הפטריארכלי.
הידד לשירת נשים משוחררת ואמיתית.
רחל בכר
תודה שוב אריק.
אם כך אני שמחה שהגבת לי בבלוג לשירים אחרים.
אני שמחה לקבל ביקורת שהיא עניינית , גם אם לא מחמיאה.
מעדיפה את האמת על פני חנופה. ואני למדה מהבלוג שלך על עומק הבחנתך ודעותיך המושכלות.
מיכל רוטברג
מזכיר את התמא שלנו שעד שתשתמש… שלא יפגעו איברים כאלה ואחרים.
פשוט שנהיה בריאים ונזכה…לבית החדש
רחל בכר
תודה יקירתי.
בתמ"א שלי התבגרה קצת והיא בת 68 🙂
אילנה ברק
רחלי יקרה,
כרגיל את מפתיעה בדימויים ובתאורים .
הרעיון לדמות לתמ"א מפתיע ומיוחד,
אולם לצערנו כל התמ"א למיניה הינה מיוחדת באפשרויות החיזוק של המבנה והשיפור ובתמ"א שלך – הגוף הפרטי שלנו מעטות האפשרויות…
אילנה ברק
רחל בכר
אילנצ'וק יקרה.
תודה על התגובה.
סימני הגיל כבר נותנים את אותותיהם ובמלחמה אבודה מראש, לא נותרה אופציה אחרת מלבד להתנחם בפנטזיה .
איה גיא
שוב את מפתיעה אותי\ בדימויים, בדיוק , בתעוזה
כשרונית כל כך
מתגעגעת
איה
רחל בכר
איה יקרה לי מאד.
תגובתך מאד חשובה לי ואת משמחת אותי במילותיך.
מתגעגעת גם.
שלומי רומנו
אהבתי את ההומור המתלווה לשיר ואת כל הדימויים ואת התכנון של השיר שפה יפה ועשירה
רחל בכר
תודה שלומי יקירי.
הרי אתה מכיר אותי היטב, משתדלת לקרוץ כדי להראות נקודות האור בכל מצב.
Eugenia
הכל טוב בבית החזה הזה וגם הדימויים מקסימים אז למה הוא למכירה
קראתי בו מספר פעמים ומאד אהבתי אותו אבל הוא העציב אותי ואיני מבינה מדוע
רחל בכר
תודה אוגניה יקירתי
כי השיר הוא עצוב, גם אם יש בו קריצה.
קוסמטיקה לא מועילה לאיבריו הפנימיים של הגוף, זו אחיזת עיניים ולכן הוא למכירה.
מעניין מי ירצה לרכוש בית שאין תוכו כברו.
Eugenia
הכל טוב בבית החזה הזה וגם הדימויים מקסימים אז למה הוא למכירה
קראתי בו מספר פעמים ומאד אהבתי אותו אבל הוא העציב אותי ואיני מבינה מדוע
אסתי עיני הולנד
מעניין כמה ביטויים בשפה העברית, ואולי בעוד שפות, לוקחים דמויים של בית בהקשר לגוף, ומצד שני גם משתמשים באברי גוף כדימויים לתאורים שונים אחרים. רקחת הכל יחד לתבשיל הומוריסטי עליז.
רחל בכר
תודה אסתי יקרה,
גם בספר החדש שלי, הבית תופס מקום מרכזי, כמו בחיים.
שמחה לראות אותך כאן.