חיללו את הדגל במצעד דגלי ישראל / איתן קלינסקי
בִּמְבוֹאוֹת שְׁעָרִים בְּחוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם
שַׁאֲגוֹת "מָוֶת לָעֲרָבִים" מְנוֹפְפוֹת בְּדִגְלֵי יִשְׁרָאֵל
מַשְׁחִירוֹת אֶת כָּל הַלָּבָן וְהַכָּחֹל שֶׁבַּדֶּגֶל
מְבַתְּרוֹת לִבְתָרִים כָּל מָגֵן דָּוִד
מְבַיְתּוֹת אֶת הַמָּוֶת עַל מַרְבַדֵּי כָּחֹל וְלָבָן שֶׁהִשְׁחִירוּ.
ׁ
בִּמְבוֹאוֹת שְׁעָרִים בְּחוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם
שַׁאֲגוֹת" מָוֶת לָעֲרָבִים" רוֹקְדוֹת עִם דִּגְלֵי יִשְׁרָאֵל
מְבִיאוֹת לָעִיר תְּשׁוּרוֹת תְּהִלִּים שֶׁל לַיְלָה פּוֹלֵט אֵשׁ
תּוֹלְשׁוֹת אֶת כָּל כּוֹכָבֶיהָ מֵרְקִיעֶיהָ הַנִּכְלָמִים
קוֹטְעוֹת נְשִׁימָתָהּ וְצוֹרְרוֹת אוֹתָה בְּכֹבֶד תּוּגָתָהּ,
רוֹקְעוֹת בְּרַגְלֵיהֶן בְּשַׁעֲרֵי עִיר דְּמוּעָה וּבוֹכָה
כִּי מַגְיָה שְׁחֹרָה וִיהִירָה בָּרְאָה בָּה קְדֻשָּׁה אֲפֵלָה.
בִּמְבוֹאוֹת שְׁעָרִים בְּחוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם
שַׁאֲגוֹת "מָוֶת לָעֲרָבִים" מְבַדְּרוֹת שׁוּב בָּרוּחַ
מִצְעֲדֵי דְגָלִים יִשְׁרָאֵלִיִּים בְּשַׁלְמוֹתֶיהָ
שֶׁאָסוּר הָיָה לָהֶם לָצֵאת לִפְרֹס
עֲלָטָה וּמְשִׁיחִיּוּת מְשַׁקֶּרֶת בְּסִמְטְאוֹתֶיהָ
אָסוּר הָיָה לָהֶם לְחַלֵּל אֶת כָּל עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים
שֶׁנְּשִׁיקָה שְׁמֵימִית הֶעֱנִיקָה לָנוּ בְּהַר סִינַי.
קוּמוּ אַחִים לְהַחֲזִיר נְקִיִּים
לְלִבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם אֶת כָּל עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים
נְקִיִּים כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּהַר סִינַי.
ניקוד: יאיר בן־חור
5 תגובות
עלי.
"חזק ואמץ"
עלי
איתן, לתושמת לבך, בשורה השנייה בבית השני יש שיבוש לשוני . כנראה, האותיות נלטיניות הן מיותרות. יש להסב את תשומת לבה של המערכת לשיבוש המצער, כנראה, בהקלדה.
אריק
קראתי .
ברור לי לגמרי מהיכן צומחת המחאה, הכעס והזעם הנבואי שגם מקבל ביטוי במשלב לשון נבואי. ברור לחלוטין הפער הנוצר בין המשלב הלשוני העברי! לבין הישראליות המתוארת בו, שאינה עברית, יהודית גלותית בוודאי, כי לאור קריאת מעמיקה בהיסטוריה של היהודים בגולה, רמות השנאה ההדדית בין חכמים, קבוצות, תפיסות דתיות שונות, מנהיגי עדה או מנהיגים כלכליים, האלימות בה נקטו כנגד יריביהם, מסירתם לשלטונות באמצעות הלשנה, עונשי החרם שמהותם גזר דין מוות או התפקרות הם הקדמה מובהקת להתנהגות היהודים בירושלים, כלומר גם הישראלים, אלא שעוצבו ברוח מערכת החינוך הממלכתית, אבל כמו הכלב בלק, ב"תמול שלשום" הם אותה יהדות שחורה, יהדות של שטן, של סטרא אחרא ושכל מהותה שנאה איומה.
באשר לעשרת הדברות – ראה השומרונים.
עפרה בן-עמי
אני שומעת את הכאב בזעקת הזעם הזאת ושואלת את עצמי לגבי מרבדי הכחול והלבן שהשחירו. בעיני הם משחירים כבר כמה עשרות שנים. באמת הייתי רוצה לדעת מדוע השיר נכתב דווקא עכשיו? הצועדים עם הדגלים על הסיסמאות והפעולות שלהם אינם חדשים, משטרת ישראל מאבטחת מצעד שבו קוראים "מוות לערבים", ויהודים ישראלים רבים משוכנעים שזה לא דומה ל"מוות ליהודים".
יובל
הי איתן, יישר כוייח, בשם השם נעשה ונצליח. התיעוד כמובן נכון, ויש כמה צירופים חזקים,
מְבַתְּרוֹת לִבְתָרִים כָּל מָגֵן דָּוִד
מְבַיְתּוֹת אֶת הַמָּוֶת עַל מַרְבַדֵּי כָּחֹל וְלָבָן שֶׁהִשְׁחִירוּ.
עֲלָטָה וּמְשִׁיחִיּוּת מְשַׁקֶּרֶת בְּסִמְטְאוֹתֶיהָ
לגבי התוכן אני נאלץ להסכים עם אריק… זרעי הגזענות טמונים בתפיסת העם הנבחר, והיהדות כמובן היתה אולי הדת המתונה
והסובלנית והסובלת ביותר מאז ימי בית שני, אבל לפניו היינו רוויים באכזריות (יהושוע בן נון) פנאטיות (המכבים) ועוד מריעין בישין.
כיום באמת נוספה המאגיה והמשיחיות, או ליתר דיוק הקבלה ותפיסת הנשמה האלוקית של היהודי מול נשמת הגוי הבהמית.
התפיסה הזאת, להבנתי המוגבלת, שורשיה באמונה בשישים ריבוא נשמות אלוקיות בהר סיני.
כך ישראל, למעשה, כמו שתיארת, היא אסון ליהדות. ועל זה נוסף לנו שבתאי ביבי צבי בן בנציון, שב"ה ממנו לפחות נפטרנו לפי שעה.