חדר הבקרה / מיכל ברקהיים
הָאַהֲבָה מִתְקָרֶבֶת בִּצְעָדִים עַרְמוּמִיִּים,
כְּמוֹ רוּחַ הַמְשַׁנָּה אֶת כִּוּוּן הַמִּפְרָשִׂים,
בַּעֲדִינוּת מְשַׁכֶּרֶת חוּשִׁים
הִיא קוֹבַעַת אֶת הַחֻקִּים
מֵחָדָשׁ.
מַסְפִּיקָה תְּזוּזָה מִינוֹרִית שֶׁל הַהֶגֶה
(שִׁנּוּי שֶׁל מַעְלָה אַחַת בִּלְבַד, לְיֶתֶר דִּיּוּק)
כְּדֵי שֶׁהָאֳנִיָּה תְּאַבֵּד אֶת דַּרְכָּהּ
וְתַגִּיעַ לָאִיִּים מְהַפְּנְטִים בָּהֶם אִישׁ טֶרֶם דָּרַךְ;
וְלִפְנֵי שֶׁהַשַּׁיָּטִים יִפְרְקוּ אֶת הַצִּיּוּד וְיָקִימוּ מַחֲנֶה,
הַקֶּפְּטֶן כְּבָר יִשְׁכַּח
מֶה הָיָה הַיַּעַד הַמְּקוֹרִי בַּמַּסָּע,
אֵיפֹה לַעֲזָאזֵל הוּא הִנִּיחַ אֶת הַמַּצְפֵּן וְהַמַּפָּה,
וּמִי בִּכְלָל הָעַז לְהִתְקָרֵב לַחֲדַר הַבַּקָּרָה
וּלְקַלְקֵל אֶת הַמַּכָּ"ם?
הֲרֵי עַד לִפְנֵי רֶגַע
הַכֹּל הָיָה
תַּקִּין
7 תגובות
תמי
תודה על השיר שהפתיחה שלו מדברת בעד עצמה, וזו פתיחה חזקה ומסקרנת.
הייתי בוחנת שוב את המעבר מהפתיחה לתמונת האוניה ואם אפשר להמשיך דרך התמונה הראשונה. רעיון השיר נוכח ומענין
מיכל
אין לי פייסבוק רק אינסטגרם
מוזמנת – @michal_notebook
מיכל
היי תמי,
תודה על תגובתך לאחר קריאת השיר לעומקו, מעריכה מאוד.
אכן הבית הראשון בשיר נכתב כפתיחה חזקה שיכולה לעמוד בעד עצמה, ואפילו מעט מנותקת.
הקדמה שכזו שתפקידה להכניס את הקורא לדימוי המרכזי של הקפטן והספינה, בעיקר באמצעות השורה השנייה של הרוח והמפרשים.
צוות ליריקה – תודה על פרסום של שיר נוסף שלי.
מרגש ומוערך. כבוד ענק ♡
תמי קויפמן
תכתבי לי מה הפייס שלך ואכתוב לך הודעה, אם את רוצה כמובן
אריק
מצער אותי שאי אפשר לקרוא כאן את התגובה של תמי.
חלק מהתגובה שלה כתוב כאן:
"הייתי בוחנת שוב את המעבר מהפתיחה לתמונת האוניה ואם אפשר להמשיך דרך התמונה הראשונה. רעיון השיר נוכח ומענין"
לענ"ד, הבית השני עובר תהליך של "הפיכה לפרוזה". הוא מספר סיפור ולא שר שיר, לכאורה. הוא מאוד חד מימדי, מסבירני מאוד ולטעמי, לפחות, הוא כמו פירוד רש"י לתורה, אן לפתיחה המקסימה, השובבה, ששוב לענ"ד בלבד = השיר המלא, לא צריך יותר.
אני ממליץ גם על שינוי שם השיר.
עפרה בן-עמי
שיר נהדר בעיני, הדימוי המרכזי מקסים ועובד נפלא לאורך השיר. תודה לך!
מיכל
עפרה! תודה רבה על התייחסותך. שמחה שאהבת את השיר והתחברת.