טפיפות לשיטה העיוורת / זיוה גל

אֵינִי בִּשְׂמֹאל אֵינִי בִּימִין. מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי.
אֲנִי קוֹפֶצֶת עַל רֶגֶל שְׂמֹאל אֶל תְּחִלַּת הַשָּׁבוּעַ
וּמַקְלִידָה בְּיָד יָמִין, כְּהֶרְגֵּלִי.
הָאֶצְבָּעוֹת נְקִיּוֹת מִדְּיוֹ נְקִיּוֹת מֵהַסְנָפָה
וְאֵין יַבָּלוֹת.  הֵן מְטוֹפְפוֹת בְּקַלּוּת יְתֵרָה
וַאֲנִי קוֹלֶטֶת אֶת הַקּוֹלוֹת
שֶׁל מְכוֹנַת הַכְּתִיבָה הַיְּשָׁנָה
וְרִשְׁרוּשׁ דַפֵּי הַחוֹבֶרֶת
לַשִּׁטָּה הָעִוֶּרֶת
שֶׁאָבִי הֵבִיא
כְּדֵי שֶׁאֶלְמַד לְהַדְפִּיס.
"אֵין צֹרֶךְ לְהַמְשִׁיךְ לָעִיּוּנִי"
אָמַר . "תִּהְיִי פְּקִידָה" חָרַץ בְּקוֹל מַעֲשִׂי.
וַאֲנִי דִּלַּגְתִּי מֵעַל הָעִוָּרוֹן וּמֵעַל מִפְלָגְתּוֹ שֶׁל אָבִי.

ניקוד: חני צפריר

בעקבות התייחסותו של אביה, פיתחה הדוברת יכולות של הימנעות מקונפליקט ותמרון, לצד רב-משימתיות. היא קופצת על רגל שמאל ומקלידה בימין. היא למדה להדפיס בשיטה עיוורת כפי שציווה עליה אביה, והודות לזריזותה, "הצליחה לדלג מעל עיוורונו”. בית הילדות הוא לעיתים המקום הראשון שבו לומדים מהי מניפולציה.