שירה

אפרודיטה / רון גרא

אוקטובר 23, 2021 /

פָּרַשְׁתִּי  מִמִּקְדָּשֵׁךְ

אַפְרוֹדִיטֶה,

לִבִּי מְדַמֵּם חָרָטָהּ.

עוֹרֵג לַעֲבֹד אוֹתָךְ

כֶּפֶל כִּפְלַיִם.

עֵינַי דּוֹמְעוֹת אַהֲבָה.

בְּחַלּוֹנִי,

זוּג חֲתוּלִים מְיַלְּלִים

מִתְחַכְּכִים מְתִיקוּת

אֲהַבְהָבִים

וְכַפּוֹתַי יְחֵפוֹת רוֹחֲשׁוֹת

אֲרִיחֵי חַדְרִי

הַקָּרִים.

9 תגובות

  • אריק

    אוקטובר 23, 2021 ב12:59 pm הגב

    רק ניטפוק קטן, לא צריך מפיק ב-ה"א במילה חרטה.
    כידוע שלוש הכאריטות [חרטה?] הן צאצאותיה של אפרודיטה, אחת מהן היא השירה, הליריקה. [שלוש הגרציות אצל הרומאים], והנה בשלוש שורות בבית הראשון יש פרידה מהאהבה ומהשירה גם יחד.
    אבל הגעגוע אל אלת האהבה, אל המוזה הוא העיקר, כי מה נשאר לאדם במיוחד אחרי שהוא רואה שני חתולים שרים אהבתם [בניגוד לשלושה של חלפי ].
    שיר עצוב, כי פתיחתו וסיומו מצביעים על "מוות", על קור, על היעדר מגע [האם הקיר הקר מזכיר קצת את הסיפור על פגמליון ואפרודיטה ההופכת פסל קר לאשה חיה?]

  • דניאלה ויכרט

    אוקטובר 23, 2021 ב1:07 pm הגב

    אהבה בעיניים דומעות ולב כואב מהחמצה. ומנגד אהבהבי מתיקות של החתולים לעומת חיכוך הרגליים במרצפות הקרות. רגיש, מקסים וענוג

  • דניאלה ויכרט

    אוקטובר 23, 2021 ב1:32 pm הגב

    אהבה בעיניים דומעות ולב כואב מהחמצה. ומנגד אהבהבי מתיקות של החתולים וחיכוך הרגליים במרצפות הקרות.
    רגיש, מקסים וענוג

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    אוקטובר 23, 2021 ב1:41 pm הגב

    מה זאת אהבה, שיר עדין ונוגה , כמו תמיד כתיבתך מרגשת ונוגעת. תודה

  • רון גרא

    אוקטובר 23, 2021 ב5:03 pm הגב

    תודות ללאה צבי, לדניאלה, לאריק(המפיק במילה "חרטה" נפל בטעות ולי , לצערי, בעיות ראייה-מתנצל),
    לדן אלבו, לאוגניה, לרחל בכר,ולאביחי,
    על ההתיחסויות היפות שלכם.
    תודה.
    רון

השאר תגובה