שירה

פקדון / עפרה בן־עמי

הָלַכְנוּ שָׁעוֹת עַד שֶׁהַגַּב שֶׁלִּי הִתְחִיל לִכְאֹב, 

אַחַר כָּךְ יָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל פִּיצָה וְלִשְׁתּוֹת קָפֶה, 

דִּבַּרְנוּ בְּלִי סוֹף,

כְּמוֹ תָּמִיד.

כְּמוֹ תָּמִיד לֹא הִסְפַּקְנוּ כָּל מָה שֶׁרָצִינוּ, 

רַק אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁאַתְּ כָּאן, 

לֹא נִרְאֵינוּ לְאִישׁ,

הַכֹּל הָיָה כָּרָגִיל,   

כּוֹלֵל חִיּוּךְ הַפְּרֵדָה שֶׁאַחֲרָיו תִּתְפּוֹגְגִי  

כְּדֵי לִנְבֹּעַ מִמֶּנִּי בְּדִבּוּר וּבִתְנוּעוֹת יָדַיִם 

עִם בִּטּוּיִים וּמֶחֱווֹת שֶׁהֵם רַק שֶׁלָּךְ   

פִּקָּדוֹן זוֹרֵם בִּי עַד בִּקּוּרֵךְ הַבָּא.    

⁨ניקוד: נורית וייס⁩

9 תגובות

  • נוי

    שיר שלכאורה נראה שקט,
    אך בקריאה שניה מתגלה כחסר שקט
    בגלל רבוי הפעלים שבו
    אך אלו לא מיתרים את יופיו.
    תודה

  • תמי

    השיר מתרגם מצבים של יום יום ומאחריהם עומדת חוויית חיבור . הפנמת הדמות הנאהבת. דמות שמתמזגת ונשלפת כשהגעגוע מכה
    תודה

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    בתחושה שלי יש בשיר מפגש עם דמות שכבר לא קיימת,"פיקדון זורם בי עד הביקור הבא" , רק אני ידעתי שאת כאן, קראתי מספר פעמים ובכל פעם הרגשתי תמונה אחרת ,שיר שעורר בי הרבה מחשבה. תודה !

  • רחל בכר

    פגישה מתישה מלווה בכאב פיזי ומטאפיזי, אך ניכר מאמץ לקיום את אותה פגישה.
    חשבתי שאולי מדובר בחלום חוזר על פגישה עם אם אהובה שעברה מן העולם ושבה לביקורים אשר אין להם עדים, פרט לחולמת.

  • רוזי

    לכאורה החיים ממשיכים כרגיל, אוכלים פיצה, שותים קפה, הרגליים כואבות מההליכה (או מלסחוב את עצמך עם הכאב כל הדרך), אבל בפנים בין ביקור לביקור יש ציפייה וכאב וגעגוע ורק את רואה אותו ויודעת על קיומו.
    מאוד אהבתי את השיר.
    תודה:)

השאר תגובה