בִּתִּי / חגית בת – אליעזר

הָאֱנוֹשׁוּת לֹא בְּסַכָּנַת הַכְחָדָה
וְלֹא נוֹאֶשֶׁת הִתְרַבּוּת

אִם סַעֲרַת הַגּוּף לֹא מֵטִיחָה אוֹתָךְ
אֶל הַדְּלָתוֹת הַנְּעוּלוֹת
שֶׁל הַגְּבָרִים הַמְּאוֹנְנִים מוּל יְפֵהפִיּוֹת הַמָּסָךְ

הֲיִי מוֹלֶכֶת בְּעוֹלָמֵךְ הַמָּלֵא
שְׁלֵמָה
כְּשֶׁכָּל תּוֹסֶפֶת אֱנוֹשִׁית
גּוֹרַעַת

ניקוד: חני צפריר

שירה של חגית בת אליעזר מגולל המלצה לא שגרתית של האם המשוררת, לבתה. בניגוד לנורמות מעודדות הילודה, שלפיהן אמור העולם להכיל זוגות-זוגות כבתיבת נוח, בציפייה לצאצאים, אומרת האם לבתה באופן ישיר: “האנושות לא בסכנת הכחדה" ,וגם: חיי את חייך, "היי שלמה", שכן "כל תוספת אנושית גורעת".