שירה

במעגלו של הסער / רון גרא

פברואר 26, 2022 /

חֹרֶף בִּזְמַנּוֹ הַמְיֹעָד.

חוֹשֵׁב עַל גּוּר הַחֲתוּלִים

הַלָּבָן בַּעַל הָאֹזֶן הַשְּׁחֹרָה,

הַחַשְׁשָׁן

תַּחַת גַּלְגַּלֵּי מְכוֹנִיּוֹת.

עַכְשָׁו

מוּצָפוֹת מַיִם.

עַל הָעֵץ שֶׁצָּנַח,

עַל עַלְעַלָּיו הַצְּהֻבִּים

שֶׁרָעֲדוּ רַעַד קַר

חָרְפִּי

עֲמוּסֵי הִרְהוּרִים

נוֹשְׂאִים בְּדֶמַע

תְּפִלָּתָם

אֶל שָׁמַיִם.

עַל יָם הַפּוֹשֵׁט

כַּפָּיו הַמַּקְצִיפוֹת

לֹבֶן לָבָן,

עַל צִדְפָּה נִכְבֶּשֶׁת

בַּחוֹל.

עַל צָעִיר חֲסַר בַּיִת

בַּחוֹף

שֶׁמַּכַּת קֹר הִכְּתָה בּוֹ.

חוֹשֵׁב עַל אֲהוּב נַפְשִׁי

נֶכְדִּי

בַּעַל הַצְּרָכִים הַמְיֻחָדִים

יוֹשֵׁב, מְנַמְנֵם בְּתוֹכִי

שָׁקוּף־שָׁקוּף.

יָם שֶׁל גֶּשֶׁם,

קָשׁוֹב לוֹ,

מַצְמִיד אָזְנִי

אֶל קוֹנְכִיַּת סַעַר

אֶל נֶכְדִּי

קוֹרֵא בִּשְׁמִי.

חוֹשֵׁב עַל הַקְּבָרִים

בְּבֵית הַקְּבָרוֹת

מְחוֹלְלִים אֹפֶל שָׁחֹר.

הַלַּיְלָה מְנַגֵּן בְּכִנּוֹרוֹת

בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל רוּחַ

פָּתוּחַ.

בַּמּוֹרָד מַאֲפִילִים

וּמְטַפְּסִים חֲלוֹמוֹת

חִוְּרִים

אֶל שִׂיאֵי שָׁמַיִם.

מַעְגָּלוֹ שֶׁל הַסַּהַר

עוֹבֵר

קוֹצֵר בְּנַפְשִׁי

כְּעֵדֶר כְּבָשִׂים

תָּמִים

מוּבָל לִשְׁחִיטָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

8 תגובות

  • arikbenedekchaviv

    פברואר 26, 2022 ב9:10 am הגב

    קראתי בענין רב. שיר "מאז'ורי" כתוב בשפה ריגושית מאוד. בחירת הדימויים, המטאפורות ואף המלים מגיעה מהצד הדרמטי, ואין בשיר איזון מול הסער והפרץ והדרמה הגדולה שבו.
    החורף שחור משחור. גשם ומים שבאיזור שלנו הם מקור החיים ממש הופכים בשיר לסכנת חיים ונפש ממש, עד כדי חרדה קיומית ל"נכד בעל הצרכים המיוחדים" שכשאר "שקופי עולם" [חסר בית צעיר] נמצאים בסכנת חיים ממש.
    על אף יופיו של השיר, הרהיטות, המ יומנות הגבוהה לא הצלחתי להזדהות עם השיר. העוצמה, הכוח, הדרמה הבלתי פוסקת לא אפשרו לי לתת לשיר לבוא בי.

  • תמי קויפמן

    פברואר 26, 2022 ב10:17 am הגב

    רון, תודה על שיר של חורף שמוליך את הקורא אל תמונות חורף עגום, קשה, חורך ופוצע אדם וחי.
    התמונות בשיר חולפות לנגד עיני בקצב מהיר, ולמרות שהן מתחלפות ההשפעה הנובעת מהן היא אחת, קור, קושי, ניכור ואפלה שלא מתגברת על חלומות ותמימות של ילד. הדימויים והמטאפורות, כמו שכתב אריק מצויינים ומכניסים ענין לתמונות חיים שגרתיות.
    כהארה יחידה לגבי השיר הייתי מציעה לבדוק אם ריבוי הדימויים מחליש את עוצמתם. דהיינו הכל מאד עוצמתי ויתכן שדילול קל היה משאיר אותי קשובה, מזדהה, חומלת. לא יודעת, רק מעיזה לחשוב איתך
    תודה על השיר שעוסק בלב עמוק פנימה

  • דניאלה ויכרט

    פברואר 26, 2022 ב1:20 pm הגב

    שיר מקסים, רגיש המבטא את החורף הקודר בנשמת המשורר. ליבו חומל על גור החתולים הנטוש, על העץ שצנח והעלים הזוכים להאנשה ונושאים תפילה, חסרי הבית הקופאים בקור ווהנכד האהוב המצוי עמוק בנשמתו וקורא בשמו, על יקיריו שאינם בין החיים, הכנור המתיפח והחלומות. הסהר המתמלא מתכתב עם הסער בנפשו. מטאפורות נפלאות ותאורים מכמירי לב.

השאר תגובה