* / תמי קויפמן
אִמִּי
מִפְעָל שֶׁל דְּאָגָה
שִׁבְעָה יָמִים בְּשָׁבוּעַ כָּל שָׁנָה, כָּל הַשָּׁנָה.
"תִּתְקַשְּׁרִי כְּשֶׁאַתְּ מַגִּיעָה", "שׁוּב נוֹסְעִים? בִּשְׁבִיל מָה?" "מָה עִם הַבָּנוֹת?" "מָה אָמַר הָרוֹפֵא?" "קַר לָךְ?" אָכַלְתְּ?" "וּמָה עִם הַשְּׁתִיָּה, אַתְּ שׁוֹתָה מַסְפִּיק?"
כָּכָה,
כָּל יוֹם, כָּל הַיּוֹם.
אִמִּי מִפְעָל שֶׁל
דְּאָגָה
שִׁבְעָה יָמִים בְּשָׁבוּעַ, כָּל שָׁנָה, כָּל הַשָּׁנָה.
"אָכַלְתְּ? (שׁוּב), אֵיךְ יָשַׁנְתְּ? הֵכַנְתִּי לָךְ, מָצָאת חֲנָיָה? חָזַרְתְּ? בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אַתְּ כָּל כָּךְ רְגִישָׁה, תִּשָּׁאֲרִי מוֹרָה, לָמָּה לָךְ? אֵיךְ הַיְלָדִים?, אַתְּ עוֹד פַּעַם עוֹבֶדֶת קָשֶׁה? תִּקְּחִי מִשְׁחָה, זֶה מַרְגִּיעַ, לֹא יָשַׁנְתְּ?"
כָּכָה,
כָּל יוֹם, כָּל הַיּוֹם.
אִמִּי מִפְעָל שֶׁל דְּאָגָה
שִׁבְעָה יָמִים בְּשָׁבוּעַ, כָּל שָׁנָה.
עַד הַשָּׁנָה.
הַשָּׁנָה הִשְׁתַּנָּה הַקֶּצֶב, גַּם הָאֲחִיזָה.
לִפְעָמִים הִיא מַחְזִיקָה בְּמַפְתְּחוֹת הַמִּפְעָל וְלִפְעָמִים
שׁוֹמֶטֶת וְנִשְׁאֶרֶת
בַּחוּץ.
לִפְעָמִים הִיא נִכְנֶסֶת וְנִזְכֶּרֶת:
"מָה אִתָּךְ? מָה אִתָּךְ?" הִיא שׁוֹאֶלֶת
שֶׁתִּשְׁאַל, שֶׁתִּשְׁאַל, אֲנִי אוֹמֶרֶת לִי
שֶׁתִּקְרָא לִי: "בִּנְתִּי, בִּנְתִּי, אָכַלְתְּ?
לְהָכִין לָךְ סָלָט"?
אִמִּי מִפְעָל שֶׁל דְּאָגָה.
חֹרִים מְלַוִּים אֶת יָמֶיהָ וַאֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֶיהָ
דְּאָגָה אַחַר דְּאָגָה
"אִמִּי, אִמִּי, אָכַלְתְּ? לְהָכִין לָךְ סָלָט?"
ניקוד: יאיר בן־חור
12 תגובות
רחל בכר
תמי יקרה, מילים היוצאות מן הלב.
ניכרת הדאגה האמהית היומיומית ועת התהפכו היוצרות, עצוב.
אוקי
אני נכנסת איתך מתחת לשמיכה המילים האלה. להתחמם.
רונית ארנטל
תמי תמי תמי…איך הופכות מילותייך לעטיפה מחבקת.
אימא לילי.
לילך איילה
תמי היקרה הרגישה והמופלאה, הטבת לרקום במילים את מערכת היחסים הכל כך עדינה ורכה בין אם ובת. המילים מהדהדות ואני מתחברת אליהן ואל תחושת הדאגה. תודה לך. לילך איילה
ערגה
יופי של שיר ברכות לכותבת
לאה צבי (דובז'ינסקי)
תמי יקרה, שיר כל כך נוגע ומרגש והחשש שלנו מהדרך המרה והכואבת של האימהות שלנו כל כך מובנת וכואבת , שיר נפלא !! תודה
אביטל סדן
היפוך התפקידים מובנה בתוכנו, במהלך החיים. רק שיקרה במועדו. זה הרה גורל כאשר מקדים לקרות. שיר נוגע, תודה
סיגל דריאל
נוגע עמוק ומציף את תחושת האובדן והיתמות שמעבר לדלת, עוד טרם לכתם של ההורים
arikbenedekchaviv
הליווי הזה של ההורים שלנו.
ראיית דעיכתם.
מצא חן בעיניי שילוב צורת הפרוזה לתוך השיר, עם החזרה: "אמי מפעל של דאגה" עם שינוי דרך השמת המשפט בשיר. התבנית הזו לענ"ד מצליחה ליצור את היסוד הריאליסטי, העובדתי עליו נבנה כל השאר, כמובן בולט בעוצה הפער בין האם שהיא מפעל לבין הבת שבדרכה להפוך ל-מפעל בליתצ ברירה.
שיר יפה.
תמי
תודה לכולם על הקריאה וההתייחסויות לשיר, קראתי כל תגובה ותגובה, וברכתי על המגע עם השיר ותכניו
תודה לכולם
איתן
השיר כבש אותי , כי אני חי כבר 70 שנה עם מפעל של דאגה, עד לפני עשרים שנה בקרבתי פעלו שני מפעלי דאגה. (האחד היה בבעלותה של אמי ז"ל). היום פועל במלוא הקיטור מפעל דאגה של חברתי לחיים 70 שנה. אגב אני רוצה להסב את תשומת לבך שמנקדים חֲנִיָּה ולא חֲנָיָה.
Malki offir
שיר יפה ומדוייק. תודה תמי על מילותייך הנוגעות