שירה

ביקשת להציל ציפור / סיגל פלד דריאל

רָצִיתָ לְהַצִּיל צִפּוֹר

קִעַרְתָּ יָד לְקֵן

טִפָּה-טִפָּה הִשְׁקֵיתָ מַיִם

רָצִיתָ לְהַצִּיל צִפּוֹר

כָּל הַמַּצִּיל צִפּוֹר

מַצִּיל שָׁמַיִם

בִּקַּשְׁתָּ לְהַצִּיל צִפּוֹר

וּלְךָ

צָמְחוּ כְּנָפַיִם.    

8 תגובות

  • arikbenedekchaviv

    שיר חביב מאוד. היות שיר סמבולי בולט מעצם השימוש בסמל הציפור, הן במשמעותה המילולית הפשוטה והן במשמעותה הסמלית [ נפש]. סיום השיר, על הנמען עצמו זוכה בכנפיים סוגר את "הסיפור הסמלי" ומשאיר לקורא אינספור אפשרויות "פיענוח" או "שיום".
    המילה ציפור חוזרת 4 פעמים, ומזכירה לי את ההסטוריה הארוכה שלה בשירה העברית. מכיוון שאין לי יכולת כאן ועכשיו לבסס טענה זו רק אזכיר שני משוררי ענק שהציפור היתה סמל מרכזי ביצירתם: ביאליק וזך. לי נראה שהשיר הזה, בדרכו העדינה והמקסימה מתחבר אל עולם הציפורים הנפלא, בהיותו עצמו נפלא לא פחות.

  • brachelb

    אין לי מה להוסיף אחרי התגובה של אריק. אהבתי.
    ובניגוד מוחלט לרוח השיר מצייץ לי הפתגם "טוב צפור אחת ביד, משניים על העץ,

  • איתן.

    תודה על החוויה השירית , תודה למשוררת שלקחה אותי אל "קן לציפור" של חיים נחמן ביאליק.

השאר תגובה