שירה

איפה האבנים הטובות כולן / איתן קלינסקי

אֵיפֹה  הָאֲבָנִים  הַטּוֹבוֹת כֻּלָּן

               מִי  לָקַח  אוֹתָן ?

אֵיפֹה  שְׁנֵי  לוּחוֹת  הָאֲבָנִים

וּבַהֶם  כָּל  עֲשֶׁרֶת  הַדְּבָרִים.

אֵיפֹה  הָאֶבֶן  מִבֵּית  אֵל

             וּבְלִבָּהּ  סֻלָּם.

אֵיפֹה  הָאֶבֶן  הַגְּלוּלָה מִפִּי הַבְּאֵר בְּחָרָן

                               וְתוֹכָהּ  אַהֲבָה.

אֵיפֹה  הָאֶבֶן  יְגַר-שָׂהֲדוּתָא(*) מֵהַגִּלְעָד

                             וּבְפִיהַּ  שָׁלוֹם.

אֵיפֹה  הָאֲבָנִים  הַטּוֹבוֹת כֻּלָּן?

הָאֲבָנִים  הַטּוֹבוֹת  רָגְמוּ  אוֹתָן

הוֹצִיאוּ  אוֹתָן  אֶל  מִחוּץ  לַמַּחֲנֶה

סָקְלוּ  אוֹתָן  אֶבֶן  אַחַר  אֶבֶן. 

וְנוֹתְרָה עוֹד אֶבֶן דְּמוּעָה

עַל פִּי בְּאֵר הַחַיִּים

הַשּׁוֹעָה

כִּי נָגוֹל אוֹתָה מֵעַל פִּי הָאֵימָה  

וְנַשְׁקֶה אֶת חַיֵּינוּ בְּתִקּוּן.

(*)  פרשת "ויצא", בראשית ל”א 47

7 תגובות

  • arikbenedekchaviv

    יגר שהדותא = גלעד, בפתח ובצירה בהתאמה.
    נזכרתי בשירו של יוסי גמזו: הכותל, שם לאבנים יש לב אדם בניגוד לאנשים עם לב של אבן.
    חיטטתי לי במילוני הרשת סביב פירוש המילה "שועה". מחד גיסא קיבלתי במילוג – מעמד אציל [ מהמילה שוע, אציל] ואצל אבניאון, כנראה לפי מילון ספיר – נותנת דעתה, מתענינת.
    סיום השיר מרתק –
    נתחיל באבן דמועה, מטאפורה יפהפיה, שגם מזכירה אבני חן שמעוצבות כדמעות, אגדות על דמעות ההופכות לאבני חן, ובוודאי באר חיים, באר מים [בארה של מרים, באגדה] המכוסה באבן דמועה. הראש שלי עובד שעות נוספות סביב המטאפורה הסמבולית הזו, שהרי מוחמד עלה לשמים על גב סוסו מאבן השתיה בבית המקדש, ולפי מסורות יהודיות האבן הזו סוגרת על תהום, כמו בשיר. לפי מסורת אחרת [הכל לקוח מויקיפדיה] משבא המבול "ישנה גם מסורת לפיה האבן היא הפתח אל התהום[משל בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נג עמוד א, לפי הסבר נפוץ שה"שיתין" הללו מתקשרים עם אבן השתייה. ור' בהרחבה בערך השיתין בפסקה "זיהוי מאגר השיתין". לפי הסבר זה, מובן גם ש"אבן השתייה" נקראת כך על שם המים שתחתיה, כי היא בעצם סוג של באר.10]. על פי מסורת זו בעת המבול המסופר בספר בראשית, הוזזה האבן על מנת לפתוח את מעיינות התהום ולהציף את העולם. מסורות אלה עברו מהיהדות לאסלאם, המציין מתחת לאבן את מקום קברו של האדם הראשון, כדבריו של ח'אלד בן מעדאן, למשל, שחי במאה השמינית: ”רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם נִמְצָא מִיָּמִין לַסֶּלַע וּשְׁתֵּי רַגְלָיו בְּמֶרְחָק שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִילִּים“."
    האם האבן הדמועה היא אבן השתייה?
    והאם אבן השתייה מגלה ענין בנו, על מנת שנגול אותה, ומי המבול לשעבר יציפו ויתקנו?
    לפי התפתחות השיר, נראה שאכן אבן השתיה, עליה מושתת העולם, היא גם האבן הדמועה, בטח לפי המיתוס היהודי.

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שיר כואב ומרגש, אהבתי את המטפורה של האבנים, אמנם לוחות הברית היו מאבנים אבל המשמעות בשיר הרבה מעבר לכך, מצטרפת לכאב שבשיר, תודה רבה!

  • עפרה בן-עמי

    קראתי את השיר כמחווה יפה לשירו הידוע של פיט סיגר, "איפה הפרחים כולם" Where have all the flowers gone, כשהפרחים מוחלפים באבנים. אצל סיגר התנועה המעגלית והבלתי נגמרת מצביעה על כך שהאלימות והמלחמות לא פסו מהעולם, ואילו כאן בסוף השיר ראיתי כמיהה שזה ייגמר.

השאר תגובה