דליות / גילית חומסקי

שָׁלִיחַ הִגִּיעַ וּבְיָדָיו
בְּשׂוֹרָה עַל אַהֲבָה אוֹ נֶחָמָה
מֵרֶגַע שֶׁהוּנְחָה בְּיָדַיִךְ
מָה אַתְּ יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת

אַתְּ יְכוֹלָה לִחְיוֹת וְלָמוּת
אוֹ לְנַסּוֹת לִכְלֹא בֵּין הַדַּפִּים
אֶת פֶּרֶץ הַצְּבָעִים הַמְּשַׁגֵּעַ

כָּךְ זֶה נַעֲשָׂה:
כִּתְבֵי דָּלְיָה רַבִּיקוֹבִיץ
הֵם בְּחִירָה מְצֻיֶּנֶת
בֵּין הַיֶּתֶר,
בְּשֶׁל כֹּבֶד מִשְׁקָלָם.

כְּדֵי לִלְכֹּד אֶת מְלֹא הַצּוּרָה, הַצֶּבַע, הָרֵיחַ
תִּצְטָרְכִי לִכְלֹא אוֹתָם חַיִּים.
לִסְגֹּר עֲלֵיהֶם בִּמְלֹא כֹּבֶד הַשּׁוּרוֹת
בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁתִּפְגְּשִׁי אוֹתָם
הֵם יִהְיוּ זִכָּרוֹן שָׁטוּחַ
כְּמוֹ הַמְּשׁוֹרְרוֹת שֶׁמֵּתוֹת בְּטֶרֶם עֵת וְלֹא מֵתוֹת לְעוֹלָם

תִּצְטָרְכִי לְהִכָּנַע לְקַוֵּי הַמִּתְאָר.
פֶּרַח הוּא שִׁיר עַל פֶּרַח
וְזוֹ כְּבָר שְׁאֵלָה שֶׁל זֶהוּת.

בֵּין הַדַּפִּים
קְבוּרִים בְּקִפָּאוֹן הָרֶגַע
הַפְּרָחִים הַלְּבָנִים וְהָאֲדֻמִּים
וְיֵשׁ כַּמָּה דָּלְיוֹת
בְּתוֹךְ הַדָּלְיָה.

דִּפְדּוּף לֹא זָהִיר
יַפְרִיחַ מִתּוֹךְ סֵפֶר
שְׁלַל פֵיוֹת
מִסְתַּחְרְרוֹת חַסְרוֹת מִשְׁקָל
מְרַפְרְפוֹת בִּכְנָפֵיהֶן הַמֵּתוֹת

ניקוד: חני צפריר

*שיר על משוררות מתות ופרחים מיובשים: הניסיון להציל את הפרחים ולשמר בתוך הספר את פרץ הצבעים הנפלא, אינו אלא שאיפה ששיריה האלמותיים של דליה רביקוביץ, יעניקו לפרחים הללו מכוחם ויאפשרו לשמרם לאורך זמן. בעוד השירים יישארו לנצח כפי שהם, הפרח, בתהליך הייבוש, משנה את תכונותיו. הדוברת מנסה לעכב את המוות, ולהפיק מן הנבילה יופי חדש.