חמישה שירים, חמישה משוררים

נָדַם הַלֵּב, נִקְטַע בְּטֶרֶם הִסְפִּיק.

לֹא הִסְפִּיק לֶאֱהֹב צֶאֱצָא

לֹא הִסְפִּיק לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹתָיו

נָפַל חָלָל.

עֶלֶם חֲמוּדוֹת

תְּמוּנָתוֹ עַל הַקִּיר, בְּחִיּוּכוֹ הַכּוֹבֵשׁ

מַצֵּבָתוֹ הָאֲחִידָה בֵּין מַצֵּבוֹת חֲבֵרָיו

דֶּגֶל קָטָן מֻנָּח עַל קִבְרוֹ כָּל שָׁנָה בָּאָבִיב.

הוּא נוֹתַר עָמֹק בְּתוֹכֵנוּ,

מַבִּיעַ דֵּעָה, לֹא חוֹשֵׂךְ אֶת שִׁבְטוֹ

אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים לְרַצּוֹת אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה גֵּאֶה בָּנוּ

הַיֶּלֶד בֶּן הָעֶשְׂרִים הִתְוַסֵּף לָעַד לִדְמוּתֵנוּ שֶׁבַּמַּרְאָה.

נָשַׁקְתִּי לַפְּלָדָה,

לְהָפִיחַ רוּחַ.

דִּמְעַת בְּדִיל נָשְׁרָה עַל לֶחְיִי,

מוֹתִירָה שֹׁבֶל מְצֻלָּק

הַחוֹרֵץ חַיֶּיךָ.

הַמֵּתִים צוֹעֲדִים בְּעֵינֶיךָ

שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת,

תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל דְּאָבָה.

שָׁם, בָּעֲרָבוֹת הַשּׁוֹמְמוֹת,

עַל אַדְמַת אַרְגָּמָן בּוֹעֶרֶת,

אָבְדָה תֻּמָּתְךָ,

נִתְאַבְּנוּ עֵינֶיךָ

וְהָיוּ לִפְלָדָה.

אֵיפֹה הַיֶּלֶד

שֶׁנִּרְדַּם בַּמְּצוּלוֹת

הַאִם כְּבָר שָׁקַע וְאֵינֶנּוּ

מָה עִם הַשֶּׁלֶד שֶׁהֶחְזִיק בּוֹ בִּשְׁנָתוֹ

שֶׁלֶד סוּס יָם צְהַבְהַב.

אֵיפֹה הַיֶּלֶד

שֶׁטָּמַן אֶת קוֹלוֹ

וְהִפְלִיג עַל קוֹצִים אֶל הָרוּחַ

הִנֵּה עוֹד קַיִץ שֶׁהִגִּיעַ אֶל קִצּוֹ

אֵיךְ נִסְגַּרְתָּ בַּיָּם הַפָּתוּחַ…

קוֹל תַּדְהֵמַת מוֹתְךָ עוֹד

מְהַדְהֵד

בְּרַחֲבֵי מִסְדְּרוֹן חַדְרִי

צֵל דְּמוּתְךָ מִתְאָרֵךְ

וְנָמוֹג

אַתָּה בֵּן עֶשְׂרִים וְאַחַת

וַאֲנִי בֵּן עֶשְׂרִים

בְּקָרוֹב תִּהְיֶה אָחִי

הַצָּעִיר

אוּכַל לָקַחַת אוֹתְךָ

לָתֵת לְךָ עֵצָה

לָלֶכֶת לְצִדְּךָ בָּרְחוֹבוֹת

בְּגַאֲוָה שֶׁל אָח גָּדוֹל.

כְּשֶׁאֶפְקַח אֶת עֵינַי וְהָאֵין יְחַכֶּה שָׁם

אָשׁוּב אֶל שִׁירַי, אֶל אֲהוּבַי שֶׁנִּכְתְּבוּ

בְּמִלִּים

וְזִכְרוֹן הֱיוֹתָם יְחַבֵּק וְיַרְגִּיעַ

אֶת הָעֶצֶב הַמִּשְׂתָּרֵג

בְּתוֹכִי.