גלגלים רכובים / בנימין גילאור
לזכרם של תומר ויינשטיין ויניב לוגסי, קורבנות האנרכייה בכבישים
בֶּעָלִים הַגְּבוֹהִים
הַמֻּטְרָדְים מִבְּרִיזַת הַשַּׁחַר,
צוֹנֵחַ הַשֶּׁקֶט עַל פִּי תְּהוֹם.
בְּצֵל הָאֵיקָלִיפְּטוּסִים
כְּבִישׁ נוֹשָׁן
אַחֲרֵי מֶחְלַף הֲדָרִים –
גַּלְגַּלִּים רְכוּבִים, שְׁנַיִם.
כְּחֵץ מִן הַקֶּשֶׁת
נִשְׁלֶפֶת מְכוֹנִית
כְּיֵשׁ מִן הָאַיִן,
מוֹחֶצֶת חַיִּים
אֶל סוֹפָם.
גַּלְגַּלִּים פְּעִילִים, נִתָּקִים
וְשֶׁלֶד הָאָדָם כְּשֶׁלֶד הָאוֹפַן
נִשְׁבָּר.
הַתֹּמֶר שֶׁלִּבְלֵב
כְּבָר לֹא יָנִיב פִּרְיוֹ.
24.12.2019
ניקוד: יאיר בן־חור
3 תגובות
arikbenedekchaviv
מצאה חן בעיניי הדרך בה שילבת את שני השמות בסיום השיר.
brachelb
עצוב מאד.
תמי
השיר מדויק, מביא במעט מילים את הקרע הפתאומי, אני מציעה להתבוננות אפשרות להניח את 3 השורות הראשונות בסוף השיר.