דברים שידעתי על אבי / אופיר מלכי
דְּבָרִים שֶׁיָּדַעְתִּי עַל אָבִי:
שֶׁהוּא צָנוּם וּמִצְחוֹ גָּבוֹהַּ.
שֶׁהִתְעוֹרֵר מִדֵּי בֹּקֶר בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת
וְיָרַד בְּשֶׁקֶט אֶל הַמִּטְבָּח, שָׁם הִדְלִיק סִיגַרְיָה חוּמָה דַּקָּה
לִכְתֹּב עִם סֵפֶל הַקָּפֶה שֶׁל הַבֹּקֶר
מִכְתָּבִים לַחֲבֵרִים וָתִיקִים שֶׁמִּסְפָּרָם הָלַךְ וְהִתְמַעֵט
וְלָעִתּוֹן הַמְּקוֹמִי עַל אוֹדוֹת הַסַּכָּנוֹת שֶׁבַּקְּרִינָה הַסֵּלוּלָרִית.
יָדַעְתִּי שֶׁסִּילְבִיָּה אִמּוֹ הַוֶּלְשִׁית נִפְטְרָה כְּשֶׁהָיָה בְּגִיל הַנְּעוּרִים
וּכְבֵן בְּכוֹר נִדְרַשׁ לְטַפֵּל בְּאֶחָיו וּבְאַחְיוֹתָיו.
יָדַעְתִּי שֶׁעָבַר אֶת הַבְּלִיץ' בְּמִקְלָטִים תַּת־קַרְקָעִיִּים
וְשֶׁבְּיוֹם מוֹתוֹ צָעַד מֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים לְהָבִיא בַּקְבּוּק יַיִן מְשֻׁבָּח
לְעֶרֶב חַג הַמּוֹלָד הַמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁהָיָה מְתֻכְנָן לְעוֹד שְׁבוּעַיִם.
הוּא אָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ הַשְּׁלִישִׁית
וּבְקֹשִׁי זָכַר אֶת אִמִּי.
אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה שָׁלְחָה סִדּוּר פְּרָחִים
לַמְרוֹת שֶׁאִשְׁתּוֹ הַשְּׁלִישִׁית פִּרְסְמָה
מֵרֹאשׁ 'נָא לֹא לִשְׁלֹחַ פְּרָחִים'.
יָדַעְתִּי שֶׁכְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ הִמְשִׁיל אוֹתִי לְוֶרֶד שֶׁפָּרַח בְּחַיָּיו
אָמַר שֶׁאֲנַחְנוּ נְשָׁמוֹת תְּאוֹמוֹת.
גַּם כַּלְבּוֹ הַפּוּדֵל הַשָּׂעִיר הָארְוִי אָהַב אוֹתִי.
אֶת הַמְּעַט שֶׁיָּדַעְתִּי עַל אָבִי אֲנִי מְלַקֶּטֶת.
כָּךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְמַקֵּד אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת
לִקְרִיסְטָל יְפֵהפֶה וּמֻשְׁלָם
שֶׁהוּא דְּמוּתוֹ שֶׁל אָבִי.
וְהוּא לֹא נִשְׁפָּךְ לִי עַל כָּל הַשֶּׁטַח
כְּעִסָּה אֵין־סוֹפִית שֶׁל אַהֲבָה וְשֶׁל כְּאֵב
כְּפִי שֶׁקּוֹרֶה לֹא אַחַת עִם מוֹתוֹ שֶׁל אָדָם קָרוֹב.
ניקוד: יאיר בן־חור
14 תגובות
ערגה
שיר יפיפה
אופיר
תודה רבה
brachelb
אופיר יקרה, הזיכרונות מתעתעים בנו לפעמים, זוכרים את המעשים הפעולות ופחות את הרגש שעורר בנו .
האם האב שהכתיר אותך חבק? האם התחשב ברגשותיך על הכעס ששכח את אמך?
שיר נפלא על אב אשר לטעמי מתחת לפני השטח קיימת בקורת כלפיו.
יתכן ואני טוכץעה, סליחה מראש.
אופיר
תודה על התגובה.
meguido2012
שיר רווי עדן ועדינות.
אופיר
תודה.
איתן.
אהבתי את מה שקראתי.
אופיר
תודה רבה
arikbenedekchaviv
שיר מקסים.
צורת הממואר הזה, או אולי הקינה הזו משקפת שינוי דרסטי ביחס לסוגי קינה "שמרניים" יותר או "ממלכתיים" יותר, ולטעמי זה רק לטובה. אדם ייזכר בזכות מעשיו, אופיו ואולי הביוגרפיה שלו. לענ"ד המעשים הקטנים, חפציו האישיים או "בקושי זכר את אמי" ומייד אח"כ "אָמַר שֶׁאֲנַחְנוּ נְשָׁמוֹת תְּאוֹמוֹת." וגם כלבו הארוי אהב אותי. ואם אנחנו מניחים שבעלי חיים הם ביטוי היסוד הרגשי, החייתי, הלא מודע של אדם באומנות, הנה לנו, אהבה.
סיומו של השיר –
וְהוּא לֹא נִשְׁפָּךְ לִי עַל כָּל הַשֶּׁטַח
כְּעִסָּה אֵין־סוֹפִית שֶׁל אַהֲבָה וְשֶׁל כְּאֵב
כְּפִי שֶׁקּוֹרֶה לֹא אַחַת עִם מוֹתוֹ שֶׁל אָדָם קָרוֹב.
משקף בצורה מלאה את השיר, שלא נשפך על כל השטח, אלא מגבש לשלמות "קריסטלית" את הזכרון, את האבל והציר באמצעות "חזרה טקסית/מאגית" בשפה היומיומית ביותר על מעשיו.
אופיר
תודה על ניתוח מדוייק של השיר ובמיוחד על הבנתך שהבית האחרון בעצם אומר משהו כללי יותר על עיבוד אבל.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
אהבתי את השיר, תודה רבה
אופיר
תודה רבה לאה
עפרה
הכאב שבשיר עצור ומאופק וזה חלק מיופיו בעיני. כל כך מעטים הפרטים הידועים על האיש וחלקם טריביאליים, חוץ מהקרבה שבדמיון בין האב לבתו. בסוף השיר הכאב והאבל על האב שנעדר בחייו ובמותו, כמעט מתפרץ, אבל הוא נאסף והופך לשיר. תודה רבה!
אופיר
תובנות מקסימות עפרה תודה רבה מסכימה איתך מלבד הטריביאליות של הפרטים. יש להם משמעות כמו שציין אריק למשל לגבי חיית השעשועים המשקפת את רגשות הבעלים ומהווים מעין שלוחה שלו.