שיחת נשים / לירון רחל ארז
הַפֹּת שֶׁלִּי לֹא אוֹמֶרֶת הָמוֹן
אַךְ כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת הִיא חוֹשֶׂפֶת פֶּה מְלֻכְלָךְ
שֶׁרוֹצֶה בְּכֹחַ, עַכְשָׁו וּמִיָּד מַה שֶֹּהִיא צְמֵאָה לְקַבֵּל
רֹב הַזְּמַן הַפַּחַד מַשְׁתִּיק אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ
מַזְכִּיר לָהּ רְגָעִים שֶׁכָּל גּוּפִי הָיָה מַעֲדִיף לִשְׁכֹּחַ
יָדַיִם זָרוֹת שֶׁחוֹתְכוֹת אֶת הַלָּשׁוֹן.
ניקוד: יאיר בן־חור
5 תגובות
עפרה
תודה על שיר מתריס וכואב בנושא שנשים איחרו לדבר עליו, למרות היותו איבר כה מרכזי בגופן. ועדיין מדובר בו מעט. בנוסף, השיר הזכיר לי אמניות שמתעסקות בפות שלהן, ביניהן אמנית יפנית שנתבעה ושילמה קנס אחרי שסרקה ושלחה בדואר פסלונים פופיים שלו לכמה מאות נמענים.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
כמו שכתבו כאן, שיר חזק ומתריס נושא בתוכו כאב, תודה!
ronitlib
ענת ואני בחרנו בשיר בראש ובראשונה מפני שהוא שיר חזק. שיר טוב. שיר פמיניסטי ואמיץ שמנכיח את הפתח הנשי התחתי, שאינו חושש "לחשוף פה מלוכלך" ולזעוק את הדברים שנעשו בו, את הכאבים שספג "מידיים זרות שחתכו את הלשון". הפתח העילי – הפה הדובר – הושתק והודמם לאחר שאנסו את הפתח התחתי.
arikbenedekchaviv
השיר הזה עלה לשיחה אתמול ביני לבין יאיר בן חור. כתבתי לו, שהשיר "גברי" באופן בו הוא מתייחס לפות, הצורה החזקה מאוד שבו. אהבתי את השיר מייד. הדיבור שבו, בהיותי גבר אין סיכוי אמיתי שאבין באמת את יחסי אשה ופותה, אבל היותו חשוף כלכך, ישיר – מאפשר הבנה והזדהות.
כמו רונית, גם אני ראיתי את "שפתיים" כמאפיינות הפה למעלה והפה למטה. אישית לא ראיתי את ה"אונס" אבל לאחר ההארה של רונית ה"פחד המשתיק" מובן מאוד.
שיר חשוב מאוד מאוד – בעיקר לכותבת, אך לא רק.
תודה עליו ועל פרסומו כאן.
איתן.
השיר מבטא צמאון כן ויפה לקבל אהבה כֵּנָה ויפה. למרבה הכאב, הצמאון התנפץ מול רגעים, שהגוף מעדיף לשכוח, הצימאון לחום של אהבה יפה נחבט "בְּיָדַיִם זָרוֹֹת" הידים הזרות "שֶׁחוֹתְכוֹת אֶת הַלָּשׁוֹן". הידים הזרות בִּתְּרוּ את הגוף ואת הנפש.