שירה

אוקסימורון פואטי / מיקי הראל

הַדַּקָּה הַתִּשְׁעִים תִּהְיֶה בְּחָמֵשׁ

אַחַר הַצָּהֳרַיִם

כְּשֶׁיַּכְנִיסוּנִי לַחֲדַר נִתּוּחַ

לְהוֹצִיא בֹּרֶג סְטְרַיְקֶר

מֵגֵן קַרְסֻלִּי וּמַגְבִּיל טְוַח תְּנוּעָתוֹ

בָּהּ בְּשָׁעָה הַפִיזְיוֹתֵרַפְּיָה

דּוֹרֶשֶׁת הַגְדָּלַת טְוָחֵי תְּנוּעָה

בְּכָל כִּוּוּן

אוֹקְסִימוֹרוֹן פּוֹאֵטִי

חֲבָל שֶׁרָווּי כְּאֵב הוּא

אוֹמְרִים נִתּוּחוֹן

עִם זֹאת צוֹם מָלֵא

גַּם מַיִם אֲסוּרִים

וְהַחַמְסִין דּוֹלֵק מִגְּרוֹנִי הַנִּחָר

מוּטָב שֶׁלֹּא אֲדַבֵּר

רוּחַ גּוֹנַחַת בַּחֲרִיצֵי חַלּוֹנוֹת זְעִירִים

דְּלָתוֹת נִטְרָקוֹת.

ניקוד: יאיר בן־חור

16 תגובות

  • יחי לוי

    טוב לו למסמר
    שיצא מקרסולה של המשוררת

    תודה לו על שחיבר בין השברים
    ועל כך שהיה לשיר

  • brachelb

    פואטיקה אוקסימורונית במיטבה.
    אם להסתכל על חצי הכוס המלאה, נולדו לך שירים יפהפיים בעקבות התאונה.
    נותר להמתין להחלמה מלאה והיא תגיע.

  • מיקי הראל

    חוויה קשה היא מקור לא אכזב לשירה, וגם אני מחכה להחלמה מלאה, תודה לך אהובה

  • מיקי הראל

    יחי יקר תודה רבה, הגיע זמנו אבל לא בטל קורבנו כי היה אמור לעבור ולהירגע והחליט להשיב מלחמה שערה כמו כל מסמר קטן, אבל טוב לו שיצא שיר…

  • arikbenedekchaviv

    כמה נפלא לפגוש אותך גם כאן, ולקרוא שירה אחרת מזו שאני מכיר. חככתי ביני לביני מהו האוקסימורון הפואטי? העובדה שהכאב, הדי בנאלי, ניתוח, בורג הוא המצע לשירה? משבר, כאב, התרוממות רוח, שינוי כל אלה הינם סדקים בקיום הרגיל והמשמים של כולנו, סדקים הנותנים ללבה הרוחשת בפנים [איי פרויד היה קורא לזה "איד"] לפרוץ אל פני השטח, לעצב את המציאות מחדש, לקרוא מחדש ולכתוב מחדש את אותו כאב בנאלי.
    מוצא חן בעיניי שהשירה כיום מתרחקת מה"שגב" ומהמיתוס שיוצרות מלים אמוטיביות או עתירות משמעות ובוחרת ב"קטנות היומיום": בורג בקרסול, ניתוחון, צום, מים – תיאור "ריאליסטי" ללא התפייטות, עד שתי השורות האחרונות:

    רוּחַ גּוֹנַחַת בַּחֲרִיצֵי חַלּוֹנוֹת זְעִירִים
    דְּלָתוֹת נִטְרָקוֹת.

    ואפילו השתיים שנושקות בציור הלשוני יכולות להחשב כביטוי ריאלי לחדר הניתוח, מיזוג אוויר ודלתות נטרקות בו [ארון?] אבל, התרחקות הדוברת מעצמה ומכאביה, מתיאור מפורט של הכאב הגופני והצמא [גרון ניחר] בשתי שורות אלה מאפשרת קריאה רב מימדית שלהן. מתן אפשרות לרבדים הסמליים התרבותיים שבהם לחדור לתוך השיר ולהפוך אותו בראש ובראשונה ל-שיר לירי.

    • Micky Harel

      מיקי הראל
      יוני 4, 2022 ב4:52 PMהגב
      אריק יקר רב תודות, כל ניתוח שירה מצדך הוא חוויה עבורי. כמה נכון שאלו נתוני יומיום פשוטים וכמעט אבודים בזמן, ואני מאד מקווה שימהרו להיות אבודים כי עדין הם רובצים על גופי ונפשי יותר מהנדרש. כל אחד ותגובתו לאירועים מעין אלו, אלא שאתה מרחיק לכת אל השירי, אל הלירי וברור שאבחר במשהו מהווי בית החולים שאינו עשוי כחרציות בשמש, הוא עשוי דלתות ומיטות שעוברות דרכן והן נטרקות. מחלונות קטנים ובמקרה זה גם רוח שליד הים וכך בשתי שורות אלו גם אני מצאתי לנכון לתת את הצבע הלירי, הנכון ואני מדברת בשפת הציור כי הוא אשר מוביל את חיי. (אגב אריק, זה היה ניתוח שני אחרי ניתוח רציני וקיבוע שלקרסול מרוסק ולכן לא פשוט כפי שהוא נשמע. אבל אין לזה חשיבות בשיר…)

  • מיקי הראל

    אריק יקר רב תודות, כל ניתוח שירה מצדך הוא חוויה עבורי. כמה נכון שאלו נתוני יומיום פשוטים וכמעט אבודים בזמן, ואני מאד מקווה שימהרו להיות אבודים כי עדין הם רובצים על גופי ונפשי יותר מהנדרש. כל אחד ותגובתו לאירועים מעין אלו, אלא שאתה מרחיק לכת אל השירי, אל הלירי וברור שאבחר במשהו מהווי בית החולים שאינו עשוי כחרציות בשמש, הוא עשוי דלתות ומיטות שעוברות דרכן והן נטרקות. מחלונות קטנים ובמקרה זה גם רוח שליד הים וכך בשתי שורות אלו גם אני מצאתי לנכון לתת את הצבע הלירי, הנכון ואני מדברת בשפת הציור כי הוא אשר מוביל את חיי. (אגב אריק, זה היה ניתוח שני אחרי ניתוח רציני וקיבוע שלקרסול מרוסק ולכן לא פשוט כפי שהוא נשמע. אבל אין לזה חשיבות בשיר…)

  • יהודה ויצנברג ניב

    אין ספק שמציאות, כל מציאות באשר היא, הן זו שמעניקה כאב ואין זו שמעניקה שמחה, הינה בסיס ליצירת שירה אמיתית וייחודית.

  • מיקי הראל

    יהודה יקר, חוויות הכאב וחדר הניתוח אינן פשוטות, 2 ניתוחים ומוגבלות קשה הוציאו ממני שירים רבים. תודה על הקשב ועל התגובה.

השאר תגובה