ימי זָאקוֹפָּנֶה* / רם הרשטין
אֲנִי זוֹכֶרֶת
אֶת זָאקוֹפָּנֶה
בְּלִבְלוּב יַלְדוּת
בְּאָבִיב קָצָר
עֲצֵי דֻּבְדְּבָן מַאְדִּימִים
בִּשְׁלַל פִּרְחֵי אַרְגָּמָן
אֲגַמִּים נִסְתָּרִים
חֲבוּקֵי זִיו וְהַר.
מִשָּׁם פֶּסַע נְגִיעָה
שַׁעֲרֵי אוֹשְׁוִיץ–בִּירְקֵנָאוּ
נִפְתָּחִים לְקִלְלַת עוֹלָמִים
וִימֵי זָאקוֹפָּנֶה הַמְּלַבְלְבִים
שֶׁל נִצָּנֵי נְעוּרִים
נִבְלָעִים בְּאִבְחָה אֲרוּרָה
בְּמֶחְוָה פּוֹלָנִית
חוֹלָנִית
וּטְרוּפַת־מָה.
* זָאקוֹפָּנֶה – עיירת נופש וסקי ברקע נוף פסטורלי בדרום פולין במרחק נגיעה מאושוויץ–בירקנאו.
4 תגובות
arikbenedekchaviv
לפני כמה חודשים צפיתי בהצגה "זאקופנה שלי" ב"הבימה".
האירועים שם התנהלו בתקופה בה שום איום לא עמד ממש מחוץ לבועה התרבותית בה חי המעמד העליון של היהודים, העשירים.
החיבור שעשית בין זאקופנה לבין אושוויץ-בירקנאו בראש ובראשונה מחדד אצלי את האירוניה המכאיבה כשצפיתי בהצגה, ושאלתי את עצמי, מי מבין הגברות המשתעשעות גם "פליי בוי" בשכר, סיימה חייה בקבר באופן רגיל ומי סיימה במקום אחר.
כמו כן, שתי הפנים של "יפיפות יפת" בלשון ריה"ל.
לענ"ד זה אינו שיר זכרון אלא שיר אתראה והרתעה.
brachelb
עצי הדובדבן המאדימים מרמזים על העתיד לבא על עיירת הסקי המכוסה לבן, אדום צבע המסמל חיים ודם.
תודה.
איתן.
אמי ז"ל נולדה בעירה אוסטרטמזבייץ בפולין. היא עלתה לישראל יחד עם אחותה ב-1935. העיירה אוסרומזבייץ ממוקמת סמוך לאושוויץ. הוריה וכל בני המשפחה, שלא עלו לישראל, מצאו את מותם באושוויץ. אני חוויתי את החוויה, שביטאה המשוררת בשיר, בשלל התבטאויות קשות של אמי , שלא הניחו לה והיא הרבתה לחזור ולבטא את כאבה על יהדות אוסטרומזבייץ, שעלתה על מוקד המשרפות של אושוויץ הסמוכה לעיירה בה נולדה, ולמזלה עזבה אותה ב-1935.
אלון
קראתי את השיר העצוב והמתעתע ומלא הניגודים בתחנת הרכבת בחיפה, הצמודה לנמל, כשברקע הכרוז נשמע. מולי שם התחנה, מרכז השמונה, על שם שמונת עובדי הרכבת שנהרגו במתקפת הטילים ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה. נזכרתי פתאום שאייכמן ימח שמו וזכרו הגיע לחיפה בנסיון לפתור את בעיית היהודים ונתקל בקשיים מהבריטים ולצערינו מהיהודים בארץ ובעולם וחזר לגרמניה שם שוב ניסו להעבירם למקומות אחרים וכשנתקלו שוב בקשיים, הוחלט לפתור את הבעייה של העם השורד והנודד, המוכשר והמפוזר אחת ולתמיד. ניסיון מטורף ומזויע שבסופו נכשל, למרות השואה. למרות המלחמות והאסונות בארץ, עלינו לנדור, לזכור ולשמור ובישראל תמיד לבחור.