שני שירים / ניקולא אורבך
שפל רוח
דַּמְיֵן נָא אֲהוּבִי
עֵץ הַמִּשְׁתּוֹפֵף וְכוֹרֵעַ עַל גִּזְעוֹ
עַד מְבוֹא הָאָרֶץ
לְמַעַן יִשַּׁק לְעָלֶה שֶׁנָּשַׁר
כָּךְ נָשַׁקְתִּי הַלַּיְלָה לִשְׂפָתֶיךָ
וְעָרַגְתִּי לְרֶגַע שֶׁנָּבַטְתָּ מִתּוֹכִי
וְקִלַּלְתִּי אֶת הַסְעָרָה הָעַזָּה
שֶׁטִּלְטְלָה בַּעֲנָפַי וְקָרְעָה אוֹתְךָ
מִמֶּנִּי, כְּמוֹ יָדְעָה שֶׁאֶשָּׁבֵר
וְאֶתְכּוֹפֵף לַהֲשִׁיבְךָ.
נַבִּיל
מִדֵּי שָׁבוּעַ
בָּמָקַאם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל נָבִּי שוּעֵייב
בֵּינוֹת עַשְׂרוֹת מִתְפַּלְלִים דְּרוּזִים
שָׁחוּחַ וְשָׁפוּף מִזֶּה תְּרֵי עֲשַׂר שָׁנִים
יְהוּדִי חִלּוֹנִי הַמִּטַּלְטֵל בָּרוּחַ הַמְּנַשֶּׁבֶת
בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת
וְגוֹעֶה בְּבֶכִי תְּפִלָּה חֲרִישִׁית
לְמַעַן הַנָּבִיא יִתְרוֹ יָשִׁיב אֵלָיו
אֶת אֲהוּבוֹ נַבִּיל
וְאֵין מִלְּבַד אֱלֹהִים וְהַנָּבִיא אֲשֶׁר יוֹדְעִים אֶת מַר כְּאֵבוֹ
וְאֵין אִישׁ מִלְּבַד יֶלֶד קָטָן, שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ מֵרָחוֹק,
מִמְּקוֹם מוֹשָׁבוֹ בְּגֶרֶם הַמַּדְרֵגוֹת, שֶׁיֹּאהַב אוֹתוֹ
כְּשֵׁם שֶׁאָהַב נַבִּיל אֶת יַעֲקֹב.
7 תגובות
arikbenedekchaviv
השיר השני – הילד הקטן, האם הוא גלגולו של נביל? כי במסורת הדרוזית נשמות מתגלגלות לילודים.
שני השירים יפהפיים, עדינים מאוד. הראשון ממש מתאר את צורת העץ ברחובי, ברם הוא נושק לאדמה ולא לעליו. הגוף האנושי הנושק לאהובו, ומקלל את הסערה, האביונה.. "איון התשוקה עם סיפוקה". השיר השני המעדיף את הנרטיב, את תבנית הסיפור אף הוא יפה. אני יודע שהדרוזים סולדים מאהבת גברים, לכן השיר מכיל 2 יסודות של סוד ורז. הראשון הוא היות יהודי בפולחן דרוזי, השני היות יהודי מתאבל על אהובו הדרוזי בלב ליבה של האמונה הדרוזית.
בשני השירים בולט החיתוך של שניהם – ההתחלה כמו "אקספוזיציה" וההמשך "העלילה" – הסיפור האישי, הקונקרטי. הראשון הוא על איון התשוקה, בניגוד לעץ המצמיח עליו תדיר עד מותו והשני דווקא תקווה, שהילד הקטן הוא אכן נביל, ומי יודע.. בעוד כמה שנים?
הבחירה בתבניות נרטיביות על פני הפרוזודיה או כלים לשוניים מורכבים, למעט חזרה או אנאפורה שמטרתה תפקודית והיפרבולית, מחדדת מאוד את היסוד הרגשי אולי הלירי.
אני מתגעגע לשירה מאורגנת סביב בתים, חרוזים, משקל. שירה שלא מסתפקת בקיטוע שורות או באנלוגיות ככלי הביטוי הליריים המרכזיים.
איילת שמעוני
שירי אהבה רוחניים מאד, שיש בהם יופי שאנו עשויים למצוא באגדה או במשל.
mickyharel
עונג הקריאה בשני שירים כה עדינים שיש בהם אהבה רבה, תשוקה ואיונה, אבל ותקווה. שירתך אינה מאופיינת בנוסחאות הכתיבה העכשווית. היא מובנית ויפהפיה. אותנטית ונוגעת. מזמן לא נהניתי כך מקריאה כה טובה.
תמי
ניקולא, כתבת שני שירי אהבה, בשניהם "עזה כמוות האהבה", אם בגלל היותה, אם בגלל היעדרה. הגבול העובר בין האהבה הנמצאת לזו שחומקת מכאיב, מותיר געגוע. תמונות השירים משלימות את המוקד השירי, מתואמות איתו
רחל בכר
עץ משתופף הוא עץ איתן המסוגל להתגמש, מוכן להתמודד עם סערות ונזקיהן ובכל זאת במקרה דנן לא יכול להן, לשם כך על הכותב להיות קנה רצוץ ולא היא. רוח האדם חזקה ויודעת להתמודד ולהשיב לעצמה את תפארת עלעליה המתחדשים ונובטים בה. שיר נהדר המתאר את מחיר האהבה.
גם בשיר השני השפיפות והרוח כמוטו מרכזי לאהבה הבלתי אפשרית, בשל מוסכמות חברתיות. רק אלוהים וילד תמים שאינם נתונים להשפעות החברה, רואים את הסבל ומזדהים עמו.
איתן..
כבשה אותי שירת האהבה של ניקולא.
GeorgVon1
שירים נחמדים מאוד. אהבתי שבשירים הוא מצליח למצוא זויות חדשות ומקוריות לחיים.