שתי עיניים / אסנת לב־ארי

אֱלֹהִים נָתַן לָךְ שְׁתֵּי עֵינַיִם אִמָּא,

אַחַת לִפְלִיאָה וְאַחַת לְאֵימָה.

כָּל מַבָּט שֶׁלָּךְ מְקַלֵּף שִׁכְבָה,

אֲנִי מִתְכַּסָּה אַתְּ מַפְשִׁיטָה.

מַשֶּׁהוּ נִשְׁמָט מִמֶּנִּי עִם כָּל מַבָּט.

אַתְּ שׁוֹקַעַת וְזוֹרַחַת סְבִיב צִירֵךְ

אֲנִי מִתְרַחֶקֶת מִמֵּךְ לְאַט.

כְּשֶׁאַתְּ יוֹרֶדֶת לַתְּהוֹמוֹת

הָאֲפֵלוֹת שֶׁלָּךְ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת

תְּקַפְּלִי אוֹתִי לְתוֹךְ הַכִּיס,

כְּמוֹ מִמְחֶטֶת בַּד דַּק.

ניקוד: יאיר בן־חור

5 תגובות

נפלא.

שיר נפלא ומרגש, חשתי הזדהות רבה עם השיר, תודה

שיר נפלא ומרגש ועם זאת שיר עצוב "הָאֲפֵלוֹת שֶׁלָּךְ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת"

מעניין מאוד.
דמנציה ואלצהיימר הינן מחלות זקנה קשות, שלצערי חלק מאיתנו המלווה את הוריו הקשישים חי אתן.

מְרַגֵּשׁ ! מְרַגֵּשׁ !! מְרַגֵּשׁ !!!