חושך / גיא זוילי
כַּמָּה יָפֶה הַשָּׁחֹר בִּשְׁעַת מִפְגָּשׁ.
בַּשָּׁעָה הַזֹּאת, כְּשֶׁבֹּקֶר וְעֶרֶב
מְדַבְּרִים אֶת צָהֳרֵי הַיּוֹם.
וְהָאוֹר וְהַצֵּל חַיִּים.
הַיּוֹם אֵינוֹ מִתְנַגֵּד לְבוֹא הָעֶרֶב,
גַּם הוּא זָקוּק לַחֲשֵׁכָה, לֹא לִהְיוֹת.
יֵשׁ אוֹר חַיִּים בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲפֵלָה.
הַמַּעֲבָר בֵּין הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה רָאוּי לְהִלָּמֵד לָעֹמֶק.
מָה נוֹלָד? מָה מֵת?
דָּבָר נִבְרָא בְּחֶשְׁכַת אֵין הֱיוֹתוֹ.
בַּחֹשֶׁךְ לוֹמְדִים לִרְאוֹת.
הַחֹשֶׁךְ אֵינוֹ רַע,
הוּא קָרְבָּן שֶׁל
פַּרְשָׁנוּת שְׁגוּיָה.
ניקוד: יאיר בן־חור
7 תגובות
יובל
יפה, "היום זקוק גם הוא לחשכה".
brachelb
בחושך לומדים לראות, הדברים הברורים באור יום מקבלים פרשנות עמוקה יותר בלילה, אין הסחות רק מיקוד. שיר נהדר.
arikbenedekchaviv
תלוי אצל מי פרשנות החושך "שגויה". סיום אירוני של השיר, שמעמיד בספק את כל המערכת הפואטית של השיר. האירוניה של הסיום מאפשרת לראות את מערכת הדימויים והקישוטים הלשוניים כעומדים בפני עצמם, מעין "תרגיל שירה" מחד גיסא. מאידך גיסא האירוניה, בכוטחה כי רב עוטפת את השיר בדוק של הרהור עמוק על החיים, על אור וחושך, על היעדר המנכיח את ה"יש".
איתן
אֲנִי מְאַחֵל לְכָל יוֹם, שֶׁיִּפְגּוֹשׁ עֶרֶב נָעִים וּבְעִקְבוֹתָיו אֶת הַחֲשֵׁכָה, הַחוֹבֶקֶת מַרְגּוֹעַ וּמְנוּחָה לִקְרַאת יוֹם חָדָשׁ עָדוּי בְּאוֹר חַיִּים.
למרות שיש לי גישה אחרת, השיר כבש אותי.
mickyharel
שיר יפה המעמת את האור והחושך , עם האור והצל, עם עומק הראייה והמיקוד של ראיית הלילה והיום הנפגש עמו בשחר ובערוב היום. מאחר וחשכה היא תנאי בדוק לשינה בריאה, אין יום בלי לילה של שינה ארוכה חולמת ומלאה… רק למשוררים הופך הלילה לבית מלאכה פעיל, אבל חלומות לא באים ביום והחסך ניכר והרסני.
תמי
תודה על טקסט מהורהר, נוגע בחיים של כולנו
meguido2012
שיר נהדר. מאוד אהבתי.