מילפיי / לורן מילק

לְבָנָה כְּמוֹ הֵרוֹאִין

רוֹעֶדֶת מִתַּחַת לְשִׂמְלַת סָבָרִינָה

רְטוּבָה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ.

סְנָאִיּוֹן מָתוֹק שֶׁלִּי,

לִזְחָלִים קְטַנִּים טוֹב בְּיַחַד.

אַתָּה מְכַרְסֵם אֶת הֶעָלֶה שֶׁלִּי,

אַתָּה מִתְנַדְנֵד עַל הָעַרְסָל שֶׁלִּי,

מוֹשֵׁךְ אוֹתִי כְּמוֹ שְׂרוֹכִים שֶׁל נַעֲלֵי בָּלֵט

8 תגובות

רחל בכר

יוני 3, 2023 ב10:20 am הגב

שאפו לורן, תמיד מופתעת מהדימויים העשירים שלך, שיר מרובד ומתוק כמו מילפיי.

arikbenedekchaviv

יוני 3, 2023 ב10:21 am הגב

בשיר השירים היא השתמשה בעולם מושגים אחר – אבל השיר הזה נכתב כיום על ידי אישה, ולא גבר [לפחות לפי המסורת המקובלת]. האביונה הנשית במושגי סמים ו"קריז".

מיקי הראל

יוני 3, 2023 ב12:57 pm הגב

לרגע חשתי כמו אליס מול הזחל המעשן מקטרתו על הפטריה, אבל הוא לא כרסם לי בעלה ולא משך אותי בשרוכי נעלי הבלט שלי. מן הסתם נתן לי להרגיש מאד קטנה … ושמלת הסברינה שלך מצאה חן בעיני. ושלל הדימויים שלך ושל הסנאיון כשאת לבנה כהרואין והוא מתוק, מתוק.