שירה

גן הקופים / רונית ליברמנש־ורדי

שְׂרִידֵי זְנַב טַבּוּר

מְנֻוַּן שִׁלְיָה טְרִיָּה

עוֹבֶרֶת לְסוֹחֶרֶת “חֲצִי לִירָה חֲצִי לִירָה” עֲשָׂרָה אִישׁוֹנִים

דְּבוּקִים לַסֶּדֶק הַצַּר שֶׁבֵּין חֲדַר הָאַמְבַּטְיָה לַמַּשְׁקוֹף, פּוּפִּיק עִם זְנַב

טַבּוּר מְנֻוָּן, גַּן שַׁעֲשׁוּעִים, שִׁכּוּן מְגוּרִים, מֶתַח

חָלוּד וּשְׁתֵּי נַדְנֵדוֹת רְחוֹב

דַּפְנָה שִׁכּוּן מְגוּרִים אַרְלוֹזוֹרוֹב

דֶּרֶךְ חֵיפָה – דֶּרֶךְ נָמִיר – נְמִירִים וְקַנְגוֹת

מְאֻיָּרִים, ש.ה. שֶׁפֶּרְד, מַה לְּהָבִיא לָךְ

מִבֵּית חוֹלִים? שָׁאֲלָה שִׂמְלַת

הַחַמָּנִיּוֹת הַהֶרְיוֹנִית הַקֵּיצִית, לַבְּרָדוֹר

שָׁחֹר, תִּינֹקֶת בּוֹכָה דֹּם

שְׁתִיקָה עַכְשָׁו

קוֹפְצִים לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה הִיא

פּוֹעָה, לוֹפֶתֶת

אוֹתָהּ מִתַּחַת לְבָתֵּי הַשֶּׁחִי כְּמוֹ

קַבַּיִם קָנָדִיִּים מַקְפִּיצָה אוֹתָהּ עֲשָׂרָה

סֶנְטִימֶטְרִים רַק עֲשָׂרָה סֶנְטִימֶטְרִים מַפְרִידִים בֵּין

מִטַּת הַיְּחִידָה שֶׁלִּי לָרִצְפָּה, אִמָּא!!!! הַשִּׁלְיָה

מַאֲדִימָה וְאַחַר כָּךְ מַכְחִילָה, חֲדַר מִיּוּן סֶדֶק

בַּקַּרְסֹל הַיְּמָנִי פּוֹסֵק הָרוֹפֵא הַתּוֹרָן, אָחוֹת לִי

רָזָה בַּת אַרְבַּע, גַּן, גַּן, גַּן גּוּרִים, נוֹסְעִים לְגַן

הַקּוֹפִים בְּרָמַת גַּן, מְקַפֶּצֶת לִפְנֵי

שְׁנֵי זָרִים שֶׁמְּדַדִּים בִּצְעָדִים

קְלוֹצִיִּים זֵהִים, רוּחַ קְלִילָה, יְלָדִים, נַדְנֵדוֹת וּמַגְלֵשׁוֹת

וּכְבָר צִוְחוֹת הַסִּירֶנָה הַמֻּכָּרוֹת

נָפְלָה מֵהַנַּדְנֵדָה דָּם, שֵׁן

קִדְמִית סְדוּקָה, אִמָּא זֹאת לֹא

אַשְׁמָתִי, נָכוֹן? מֹתֶק,

אִמָּא מְלַטֶּפֶת אֶת הַפּוֹנִי

הַמְּבֻלְבָּל שֶׁלִּי, נָכוֹן שֶׁאַתְּ

אוֹהֶבֶת אֶת

אֲחוֹתֵךְ

הַקְּטַנָּה?

3 תגובות

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    אני זוכרת את גן הקופים ברמת גן, מקום יפה ופסטורלי מנוגד כל כל לשיר הקשה עם הרבה כאב, דם, צער ותמונות קשות, הייתי שמחה לשבת עם המשוררת ולהבין יותר, קראתי כמה וכמה פעמים , השיר חזק וכתוב כל כך יפה. תודה

  • איתן.

    הַמִּלִּים כָּבְשׁוּ אוֹתִי. הָיָה נָעִים לִהְיוֹת נִכְבָּשׁ.

  • arikbenedekchaviv

    היסטורית חיים שלמה בטורי שיר לא ארוך.
    שפת השיר לא חוסכת דבר מהאני המתוודה, מבקש סליחה? מיפה את הזכרון? הדברים נאמרים ממש כמו שויטגשטיין קבע לגבי שפה.
    מהצד השני כמות הסמלים שבו, השלייה שארית ההריון והטבור מייצרים רובד נוסף מעל הקונוטציה.
    שיר קשה, אבל לדעתי אותנטי מאוד.

השאר תגובה