רוחות שטוחות / מיקי הראל
רוּחוֹת הָעֵמֶק הָיוּ שְׁטוּחוֹת
אֶפְשָׁר הָיָה לְדַמּוֹת מִדְבַּר
בַּשָּׁרָב לֹא הָיְתָה בָּהֶן נֶחָמָה
אִוִּיתִי יָם פָּתוּחַ
רָאִיתִי עוֹף חוֹל נוֹדֵד בַּהֲגִיגָיו
פּוֹרֵשׁ כְּנָפָיו, מִנַּעַר זְנָבוֹ
טוֹבֵל בַּיָּם, חוֹשֵׂף שְׁלַל צִבְעֵי כְּנָפָיו
אוֹר שֶׁמֶשׁ נִצַּת מִנּוֹצוֹתָיו
לֹא הָיָה יָפֶה מִמֶּנּוּ
כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי בְּחֶמְדָּה
רָחַק מִמֶּנִּי כְּאוֹמֵר
אֵינִי קַיָּם
18 תגובות
arikbenedekchaviv
יפה
מיקי
תודה אריק יקר
מיקי
תמי יקרה, כשכתבתי את השיר היה ברור לי שאני מתחילה מסופו לתחילתו, כמי שעוסקת באמנות הציור ובהוראתו כל חייה אני מבינה דבר או שנים על האשליה ובדימויים, מטרתי לא הייתה לייצר שיר יפיפה למרות שכך הוא, אלא להתייחס אל דבר יפיפה מוחלט שהוא לא נגיש והוא מעין פאטה מורגאנה או סוג של אופק שאי אפשר להגיע ולגעת בו… ככל שתתקדמי, ירחק. ובסופו הוא מקבל את ההיפוך לאירוניה
תמי
השיר מצייר תמונה שנעים לחבור אליה, לעוף איתה, התמונה אחידה ומשכנעת, המעוף נעצר בסופו של השיר, לנו ברור שהוא מעוף שאינו קיים, לכן הייתי בוחנת את סופו
רחל בכר
אהבתי מיקוש.
מיקי
תודה יקירתי
לאה צבי (דובז'ינסקי)
שיר יפה, אהבתי את הדימויים היפים , תודה מיקי
מיקי
תודה לאה שמחה שאהבת
אופיר מלכי
שיר יפהפה מיקי יש לך יכולת לרקום תמונות נפש בעוצמה רבה. מסכימה עם מי שכתבה שהסיום מוריד בכוח של השיר. אולי כי יש בו נסיון לתת סוף פסוק לדיאלוג או למתח שקיים בשיר. והמתח המופשט הזה אמור להשאר אינסופי ובלתי פתור. בכל מקרה מקסים. תודה.
מיקי
אופיר יקרה, אענה לך עם התשובה שכתבתי לתמי: כשכתבתי את השיר היה ברור לי שאני מתחילה מסופו לתחילתו, כמי שעוסקת באמנות הציור ובהוראתו כל חייה אני מבינה דבר או שנים על האשליה ובדימויים, מטרתי לא הייתה לייצר שיר יפיפה למרות שכך הוא, בגלל מהותו של עוף החול וצורתו בדמיוני, אלא להתייחס אל דבר יפיפה מוחלט שהוא לא נגיש והוא מעין פאטה מורגאנה או סוג של אופק שאי אפשר להגיע ולגעת בו… ככל שתתקדמי, ירחק. ובסופו הוא מקבל את ההיפוך לאירוניה
עפרה בן-עמי
אהבתי את השיר ואני לא מסכימה עם מי שמבקשים לו סוף אחר. השיר פותח במבט אל מראה שאיננו מציאותי, פטה מורגנה שטבעה לאכזב כשנוכחים שאינה אלא אשלייה. על כן בעיני הסוף הולם מאוד את השיר ולא הייתי נוגעת בו.
arikbenedekchaviv
ואני מוסיף לדברי עופרה בן עמי – התחבולה שבשיר היא לשכנע שהמראה "מציאותי" ולכן סופו לכאורה "מאכזב". אמ-מה, כל התבנית האירונית בשיר, שמאזנת את "הרגשנות" תעלם עם שינוי סופו.
מיקי
עופרה יקרה מודה לך, שימחת אותי כי הבנת במדויק מה עשיתי בשיר הזה הסברתי במפורט למי שחשבו אחרת אבל את כבר הבנת את זה!
איתן.
אָהַבְתִּי את מה שקראתי. כשאני אוֹהֵב, אני חוזר לְאַהֲבָתִי…. וחזרתי. חזרתי ל"רוחות העמק…"…
מיקי
איתן זה נפלא לקרוא על קריאתך, לעונג הוא לי.
Benjamin Attias
יופיו של שיר בזה שהוא מעורר מגוון תגובות כמו אלה שנכתבו לעיל. והרי שירה אינה מדע מדויק. אלה גם אלה יצאנו נשכרים. תודה למגיבים וכמובן למיקי
יהודה ויצנברג ניב
מרשים, זו חמדה שירית קסומה…
מיקי הראל
תודה יהודה יקר, אכן חמדה קסומה ולא מושגת…