שירה

שלושה שירים / יובל גלעד

*

צַב יָם עַתִּיק כִּנְהִי

בְּחוֹף יָפוֹ

חַי קַדְמוֹן,

פֶּסֶל מוֹדֶרְנִי מַבְהִיל,

גּוּף קַר וּפֶה קָפוּא

בְּמַצַּב צְעָקָה

בִּגְלַל סְבַךְ רֶשֶׁת דַּיָּגִים

גְּרוּעָה מִכָּל טוֹרֵף.

*

סוּס לָבָן מְנַסֶּה לָקוּם

בְּרָפִיחַ

בֵּין הֲרִיסוֹת

מְנַסֶּה שׁוּב

לֹא מַצְלִיחַ

נִקְלַט בְּעֵין מַצְלֵמָה

אֲדִישָׁה לַחַיִּים

כִּפְצָצָה

*

חֲתוּל רְחוֹב

רֹאשׁוֹ נִתְקַע

בְּפַחִית שִׁמּוּרִים

מִתְנוֹדֵד כְּעִוֵּר

וּמְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ

כְּלֹא מַאֲמִין

מָה אֶפְשָׁרִי

בְּעִיר הָאָדָם  

9 תגובות

    • לאה צבי דובז'ינסקי

      שירים כואבים על הנזק לבעלי חיים, קראתי מספר פעמים ובכל פעם הבטן מתהפכת. תודה למשורר

  • זיוה גל

    שלושה מצבי חיים סמליים לבעלי חיים או אנשים וכל תכנית שהם ניסו לבצע אם במודע או לא במודע, היא זמנית. כנראה באופן שרירותי ברגע אחד הכול יכול להשתנות ומי שלא מבין זאת הם אותם עריצים שגרמו לבעלי חיים האלה להתרשמותי המטאפוריים להיתקע במקום וברגע על ציר הזמן על פילם שלא הזמינו מראש.
    תמונות קשות ובאופן אבסורדי ציוריות להפליא אפשר למשש אפשר לשמוע אפשר לראות אבל אי אפשר לשחרר אותם לחופש מצב אין אונים שאותי לוקח למצב אקטואלי בעולמנו.
    אצלי בתחושה השירה הזאת משתלבת עם העצמות (של הקוראת במקרה הזה).

  • איתן.

    אֲנִי מְְבַקֵּּׁש אֶת סְלִיחַת הַמְְּּשּׁורֵר, שֶׁבִּתְְגוּבָתִיי לֹא צִיַּנתִּי שֶׁשְּׁלוֹשֶׁת הַשִּׁירִים כָּבְשׁוּ אוֹתִיֹ

  • מיקי

    מכמיר לב, מה שיכול האדם לעולל ליצירי הטבע התמימים או לחלופין לא להושיט יד לעזרתם, מזעזע

השאר תגובה