בשמחת תורה בקיבוץ בנגב בשנת תשפ"ד / איתן קלינסקי
בְּשִׁמְחַת תּוֹרָה בְּקִבּוּץ בַּנֶּגֶב בִּשְׁנַת תשפ"ד
הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת
וּפִנְּתָה מָקוֹם לְחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה לְהַקְדִּים לִזְרוֹח,
מֵאוֹת חֲבֵרִים נָשְׁקוּ לִפְתִיתֵי אֲפָרוֹֹ
בַּעֲלוֹת הַקִּבּוּץ עַל הַמּוֹקֵד,
אוֹר הַצְּחוֹק שֶׁל אֱמֶשׁ
עִם בֹּקֶר בִּשְׁתִיקַתוֹ הַשְּׁסוּעָה קָרָא שְׁמַע יִשְׁרָאֵל.
5 תגובות
arikbenedekchaviv
קינה חזקה. העולם התהפך, סדריו השתנו.
תודה
meguido2012
בעלות הקיבוץ על המוקד, חזק מאוד, מבטא נכונה את מה שקרה.
בכר רחל
החושך שוב ירד בטרם נמוג, אהבתי את האוקסימורון "… לחשכת הליל להקדים לזרוח" ומאז מסרב הבקרים חשוכים יותר.
[
אסתר קאפח
קצר ותמציתי ומרעיד את אמות הסיפים. תודה
מיקי
שיר חזק שיש בו מהות גדולה מכל דימוי. הפיכת היום והלילה ופתיתי האפר. שיר סוריאליסטי כפי שבאמת התהפך העולם.