שירה

להדליק את האור / איילת שמעוני

אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לְהַבִּיט בָּרְאִי בַּחֹשֶׁךְ.
אֲנִי מִשְׁתַּדֶֶּלֶת.
וְאִם אֲנִי רוֹצָה בְּכָל זֹאת לְהִסְתַּכֵּל,
אֲנַסֵֶּה לְהָאִיר רֵאשִׁית אֶת הַחֶדֶר.
הַחֶדֶר, שֶׁהוּא עוֹלָמִי.
קוֹנְְכִִָּיה שֶׁהִיא בֵּיתִי.
אֵינֶנִּי רוֹצָה לִנְטֹשׁ.

לַמִּשְׁטַַח הַכָּסוּף שֶׁל הָרְאִי
יֵשׁ עֹמֶק, וְהוּא אֵינֹו קַר.
אֶינֶנִּי יוֹדַעַת מַה לוֹמַר
לָהּ, שֶׁנִּמְצֵאת מֵעֶבְרוֹ הָאַחֵר,
וְהִיא לִכְאוֹרָה אוֹֹתוֹ הַדָּבָר
כָּמוֹנִי, וְאֲנִי אֵינִי מוּצָר מֻגְמָר.
מִישֶׁהוּ לֹא סִיֵּם לְצַיֵּר אוֹתִי.
אֲנִי פְּרוּמָה בַקְּצָווֹת.
יֵשׁ קַוִּים שֶׁהוֹלְכִים לְכֹל הָרוּחֹות.
אֲבָל אֲנִי מוּכָנָה
לְסַפֵּר לָכֶם עַל מַה שֶׁרָאִיתִי.
עֵינַיִם דּוֹלְקוֹת כְּמוֹ שְׁנֵי פָּנָסִים,
שְׂפָתַיִם צְמֵאוֹת,
הַרְבֵּה רִיסִים, יָדַַיִם שֶׁמַחְזִיקוֹת
אֶת הָאֶגְרוֹפִים פְּתוּחִים וְרַכִּים,
וּמֵעַל הַמֵּצַח – עֲנָנִים
נוֹסְעִים לִבְלִי שׁוּב.

הָלַכְתִּי מִשָּׁם
בַּת אָדָם חֲצוּיָה
שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת שְׁלֵמוּת
וּמוֹצֵאת הַשְׁלָמָה.
הָלַכְתִּי מִשָׁם בַּת אָדָם
כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאתִי.

6 תגובות

  • תמי

    תודה על שירך, שמבעד למראה חושף התבוננות אמיצה על היש, הגלוי וזה שלא נראה לעין, השיר קונקרטי ומרומז, ומאד אהבתי
    מעל המצח עננים נוסעים לבלי שוב.
    ההתבוננות מחפשת תשובות וכתבת זאת היטב
    תודה

  • איתן..

    בַּת אָדָם חֲצֻיָּה אהבתי את המפגש עם עֵינַיִם דּוֹלְקוֹת וּשְׁפָתַיִם צְמֵאוֹת.ָ

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת שְׁלֵמוּת
    וּמוֹצֵאת הַשְׁלָמָה, משפט כל כך יפה, חשוב וחכם, שיר יפה ומרגש, תודה

  • אוהב שירה

    חבל שבשיר היפה היו שגיאות ניקוד . צ"ל וַאֲני, פַּנָּסִים, שֶׁמַּחְזִיקוֹת, בַּקְּצָווֹת ולא כפי שנוקד. צוין רק חלק משגיאות הניקוד בשיר היפה.

השאר תגובה