שירה

הכד הירוק / לאה צבי דובז'ינסקי

מָחָר נִקְפֹּץ
בְּיָדַיִם קְפוּצוֹת
נִשְׁאַל מָה נִשְׁמָע
וְלֹא בֶּאֱמֶת נַמְתִּין לִתְשׁוּבָה,
נְחַפֵּשׂ חֵפֶץ שֶׁיִּתְפֹּס מַבָּטֵנוּ
כְּדֵי שֶׁהַשֶּׁקֶר יִהְיֶה עָמֹק בְּתוֹךְ הַכַּד הַיָּרֹק,
נְחַיֵּךְ חִיּוּךְ רָפֶה, נְחַבֵּק נִשְׁאַל נְדַבֵּר עַל מֶזֶג אֲוִיר כַּמָּה הוּא סוֹעֵר וּבִפְנִים הַכֹּל גְּבַהּ גַּלִּים
כְּשֶׁגַּלֵּי חַשְׁמַל מִתְרוֹקְנִים בְּתוֹכִי
וְהָרַעַד הַמֻּכָּר שָׁב לְנַקֵּר
זֶה הָרֶגַע שֶׁאֲנִי הוֹפֶכֶת לְאֵד עַל הַחַלּוֹן הַקַּר
מוֹתִירָה שֹׁבֶל הוֹלֵךְ וְנֶעֱלַם.

14 תגובות

השאר תגובה