דם כלבים / רונית ליברמנש־ורדי
תַּחְבֹּשֶׁת הַוֶּסֶת
הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאִלְתַּרְתִּי מִצֶּמֶר
גֶּפֶן מָעוּךְ צְרוֹר קָטָן
מִדַּי שֶׁלֹּא כִּסָּה אֶת הַכֶּתֶם
הַמֵּבִישׁ שֶׁהִתְגַּלָּה בְּאַקְרַאי
בַּהַפְסָקָה
הַגְּדוֹלָה –
"הִתְחַרְבַּנְתִּי", כָּךְ כִּנִּינוּ
אָז –
דַּם הַוֶּסֶת הָיָה חִרְבּוּן
מֵבִישׁ
דָּם כְּלָבִים
מְיֻחָמִים
וְחִכִּיתִי בְּקֹצֶר לְשׁוּבֵךְ
מֵהָעֲבוֹדָה וְסִפַּרְתִּי
לֹא זוֹכֶרֶת אֶת מִלּוֹתַי
רַק אֶת שִׁחִיחוּת קוֹמָתִי
הַנִּכְלֶמֶת
וְאַתְּ לִטַּפְתְּ אֶת שְׂעָרִי
וְשָׁלַפְתְּ מִמִּסְתּוֹרֵךְ תַּחְבֹּשֶׁת
וְרַדְרַדָּה מְצֻפָּה בְּרֶשֶׁת
דּוֹקְרָנִית שֶׁהֵבֵאת
מִבֵּית הַמִּרְקַחַת 'שֶׁלָּךְ'
בָּעֲבוֹדָה –
וְהַכִּסּוּיִים הָאַלָּה
זָעוּ מִמְּקוֹמָם בְּמִכְנְסֵי
הַסְּטְרֶץ' עִם הַחֵפֶת
בְּכַף הָרֶגֶל שֶׁהָיוּ
כֹּה אָפְנָתִיִּים
מַחְמִיצִים עוֹד וָעוֹד
אֶת יָמַי
הַלִּימוֹנִיִּים
מִמֵּילָא בְּכִתָּה ח'2
בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי
הַמְּתֹעָב הַזֶּה.
ניקוד: יאיר בן־חור
10 תגובות
זיוה נוי
החזרת אותי בשיר כאוב לילדותי הנשכחת.
אותה הרגשה,אותן מילים,התחרבנתי..
אללי שכחתי לגמרי תמונה שניתה שקופה
קיבלה ככה פתאום צבע אדום.
תודה.
אילנה
זרקור אל טרום העלומים
דן אלבו
מדובר בחוויה ובתחושות שזכר לא מכיר. באמצעות שירך המצויין לראשונה אני רואה בעיני ומרגיש בלבי את מה שבנות המין הנקבי חשות, באופן כל כך אוטנטי ומעורר אמפטיה.
רחל בכר
אצלנו תעבנו את המילה "התחרבנתי" ובמקומה "הדודה באה לבקר" הכל, רק כדי שהמצב הלא נוח יישאר בגדר סוד מפני הבנים. חוויות קשות מאד ומביכות. יום אחד חיכיתי שכל ילדי בית הספר ישובו לביתם ורק אז קמתי ללכת הביתה, מסתירה את הכתמים כמיטב יכולתי. עדיין זוכרת את מכנסי הסטרץ החומים והירוקים שלי. תודה על שעוררת את הזיכרון.
איילת שמעוני
אהבתי את השיר הכואב, על ימים של בוסר ופצעי ההתבגרות.
איתן.
פתחת בפנינו צוהר לעולם החוויות, שצועדות הבנות במשעולים לעבר עולם הנעורים הראשוניים . כאב לי הסיום של השיר, שהדרך אותה עברת היתה דרך "כִּתָּה ח' 2 בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי הַמְּתֹעָב הַזֶּה"
תמי
רונית, השיר מביא תמונה עגומה של חלק מקצה, דחוי, מוסתר, של האישה. הן ביחס הסביבה והן ביחסה אל עצמה. התחרבנתי. שנים המילה לא עלתה לי בזיכרון והנה היא כאן. מזלנו שאנחנו מודעות ועושות שינוי
רונית
תודה לכולכם. איתן, יתכן שמחנך כמוך היה משנה את פני הדברים.
קובי נסים
שיר חזק ונוגע.
מעציב עד כמה פגיעה בגיל ובנושא כה רגיש לא מרפה. הלא בחברה מקבלת אפשר היה לזכור זאת כמבוכה קלה
וברבות השנים גם בהומור ואפילו היה מבצבץ כאן צד של ברכת הפוריות שבמגרסה התיכונית אפילו לא בצבץ.
orit carmel Refaeli
אין לי הרבה לומר אלא להתפלא מעוצמת החוויה שנשארה כה טריה ומחזירה אף אותי לתחושה דומה מאוד.