שירה

מתרחקים לאיטם / רון גרא

פברואר 13, 2024 /

הֵם מִתְרַחֲקִים לְאִטָּם

שׁוּרוֹת אֲרוּכוֹת שֶׁל שְׁתִיקָה.

בַּלֵּילוֹת רוֹחֲשִׁים קוֹלוֹת

וַדָּאוּתָם הַקָּשָׁה שְׁרִירָה

לַיְלָה עָרֹם מִתְנוֹפֵף לוֹ

בְּחִפּוּשׂ מִלִּים צְלוּלוֹת

הַמַּעֲנִיקוֹת עֵרֶךְ לַחַיִּים.

מַקְשִׁיב לַשֶּׁקֶט

שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁאֵינָם

פּוֹסְקִים.

כְּלָבִים צוֹעֲקִים-חֲצוֹת

אָדָם לְבַד עִם הַשָּׁעוֹת

עַד קְרִיאַת שְׁמַע,

עוֹקֵב עַל מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ

הַיּוֹצֵאת לְאִיטָה

וְדַרְכָּהּ אִטִּית

אִטִּית מְאֹד.

2 תגובות

השאר תגובה