שירה כאב נאמן / רון גרא מרץ 12, 2024 / אָדַם נָתוֹן לְגוֹרָלוֹ כִּסְפִינָהּ בְּיַד הָרוּחַ בְּמַאֲבָקָהּ בַּיָּם. עֵת הַכֹּל שׁוֹקֵעַ בַּמִּדְבָּר הַזְמָן הַכְּאֵב הַ נֶאֱמָן יְלַוֵּהוּ כְּאֵב זִכְרָם . בָּעֲרָבִים רִחוּקִים תַּעֲלֶה דְּמוּתָם וְתָפִיחַ שַׁלְהֲבוֹת אוֹר. שתף לחיצה לשיתוף ב-X (נפתח בחלון חדש) X לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש) WhatsApp לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק אהבתיאהבתי טוען...
אורית כרמל רפאלי מרץ 16, 2024 ב12:49 am הגב הכלב הנאמן התחלף בכאב נאמן. כמה נכון. לכאוב זה לפעמים ממכר. הרגל שקשה להיפרד ממנו. שיר יפה ומכאיב. טוען...
3 תגובות
זיוה נוי
תודה
איתן.
כבש אותי תאור גורלו של אדם "כִּסְפִינָה בְּיַד הָרוּחַ"
אורית כרמל רפאלי
הכלב הנאמן התחלף בכאב נאמן. כמה נכון. לכאוב זה לפעמים ממכר. הרגל שקשה להיפרד ממנו. שיר יפה ומכאיב.